בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי חושבת על חברות, וחוזרת שוב ושוב לכמה אנשים יקרים שמלווים אותי כבר המון שנים. עם שניים מהם שיחקתי כבר בגן. התחושה הזו שהם שם, הביטחון שיש לנו זה בזה, מחמם לי את הלב לאט לאט, על אש קטנה ונעימה, במשך שנים. יש משהו בחנויות כמו דהרי, שמיד זורקות […]
אחד בספטמבר, 2011
עמדתי בטקס של היום הראשון בבית הספר והתחושה שאפפה אותי הייתה של כאוס, של חוסר אונים. הזדהות? אולי. הקטנטנים, שזה עתה בקעו מחממת הגן, נזרקים לפתע למקום הגדול ועתיר הבלאגן הזה. פלא שהם נראים אבודים? הבה נדמיין איך היינו אנחנו מרגישים במצב כדלקמן: האדם הקרוב אליך ביותר מביא אותך למקום זר, גדול, ומשאיר אותך לבדך […]
התקווה של פיאצה
שימו לב – המקום נסגר במרכז המסחרי בהדר יוסף, שכולו מדיף ריח נפטלין, התמקמה לה פיאצה. בשקט, בלי למשוך תשומת לב יתרה. ונראה כי היא שם כדי להישאר. בעקבותיה הגיע מדאמס, ואני מאמינה שזו רק ההתחלה. יש משהו תמים בפיאצה. והתמימות הזו מדבקת. האנשים מאחורי הדלפק עושים פיצה. הם לא עוסקים בשיווק, בפיתוי. באוויר […]
ימי התהילה של מינימרקט הדר
אין ספק ש"הדר" הוא השם המתאים ביותר למינימרקט הזה. למישהו כאן יש חוש הומור, ואני אוהבת את זה! במרכז המסחרי בהדר יוסף, שחבויים בו כמה פנינים כגון מדאמס, חנות הטבע "מנת טבע" וקונדיטוריית גלית, נמצא מינימרקט שכאילו נלקח מזמנים אחרים. אין כמו הדר יוסף כדי לארח מקום שכזה. אני מודה, בפעם הראשונה לא הצלחתי […]
כשהזמן עוצר מלכת במנת טבע
כשאתה נכנס לחנות כלשהי, אתה בעצם תומך בבעל החנות. כאשר אתה גם קונה, אתה משכלל את התמיכה. לכן, למקום בו אנחנו קונים מוצרים יומיומיים יש חשיבות מכרעת. כדאי לעצור ולחשוב למי אנחנו רוצים לתת את הכסף שלנו, את התמיכה הזו? זו הסיבה שאני משתדלת למצוא את החנויות הקטנות בעלות האופי, חנויות שבעליהם מתפרנסים מהן בכבוד, […]
- « Previous Page
- 1
- …
- 4
- 5
- 6
- 7
- Next Page »