שימו לב – המקום נסגר

במרכז המסחרי בהדר יוסף, שכולו מדיף ריח נפטלין, התמקמה לה פיאצה. בשקט, בלי למשוך תשומת לב יתרה. ונראה כי היא שם כדי להישאר. בעקבותיה הגיע מדאמס, ואני מאמינה שזו רק ההתחלה.

יש משהו תמים בפיאצה. והתמימות הזו מדבקת.

האנשים מאחורי הדלפק עושים פיצה. הם לא עוסקים בשיווק, בפיתוי. באוויר כאן יש משהו נקי. העיצוב אמנם אדום, אבל לא צועק. אפשר לשבת על הבר ולצפות באמני הפיצה מעיפים את הבצק הדקיק באוויר, או לשבת בחוץ, לשולחנות הפשוטים הצופים אל גינת האפרתי. לרגע אפשר להרגיש שוב ילדים.

הילדים אוהבים מאוד את פיאצה. הם חופשיים לרוץ ולשחק בגינה עד שהפיצה מגיעה, וגם לאחריה. ההורים אוהבים את פיאצה – היא מאפשרת להם לשבת כמה רגעים בשקט ולא לדאוג כשהזאטוטים רצים בדשא. אין כביש קרוב. הסכנה היחידה היא אופנוענים לא ממושמעים, החוצים מדי פעם את הגינה.

הפיצה דקה מאוד, פריכה וטובה. כדאי לאכול מהר, כי יש לה נטייה להתייבש, בעיקר כאשר היא אינה מכילה גבינה (גרסת טבעונים שכמוני). התוספות הן כיד הדמיון.

יש גם מרקים, קלצונה, גלידות. אבל בינינו – פיצה זו פיצה, והיא זו שיש לה יכולת להחזיר אותנו אל תמימות ילדותינו.

כדאי לעצור לרגע את המרוץ של החיים שלנו, ולו על מנת להביט על ילדינו, אוכלים פיצה דקה ביד, לוגמים טרופית עמוסת כימיקלים ביד השנייה, מאושרים. כמה שהיינו צריכים להידבק בתמימות הזו, ביכולת להיות מאושרים מהדברים הקטנים. אפילו אני, חובבת הבריאות, מצליחה לרגע קט לא לחשוב על הקמח הלבן, צבעי המאכל והחומרים הזרחנו-אורגניים ולהביט בעיניים הקטנות והנוצצות.

הרי הם העתיד שלנו, התקווה. ולפעמים אנחנו מבלבלים את התפקידים וחושבים שאנחנו יודעים טוב יותר. בעצם, הם המורים שלנו, אנחנו רק צריכים להביט, וללמוד…

פיצה פיאצה, הדר יוסף 14. טל': 03-6481771

שימו לב – המקום נסגר.