השעה 07:20 בבוקר יום רגיל…

היא (לעצמה, בלב) : אני חייבת לזכור לעבור בחנות הטבע בדרך חזרה הביתה. איפה המעיל שלו? המכנסיים פעם ישבו עלי הרבה יותר טוב. האם זכרתי אתמול להפשיר שניצלים? רגע, מה אני צריכה מחנות הטבע? תפוחי אדמה, חלב אורז. איזה צעיף יתאים למכנסיים האלו? איפה הקשת הסגולה שלה? מה השעה? יש לי עוד חמש דקות עד שאני יוצאת. למה נדבקתי דווקא לשיר הזה? כשאכנס לאוטו אשים את דייב גאהן. הקול שלו ירגיע אותי. זכרתי לשים בתיק בקבוק מים? מעניין מה יקרה בפרק הבא בספר, משהו נשאר שם בלתי פתיר. הנעליים לא מתאימות למכנסיים, אבל הצעיף דווקא כן. נחליף אותן. מקווה שהיום היא תיפרד בקלות בגן. מה יהיה עם הצינון הזה? חייבים לזכור לקנות עוד כמה חבילות טישו. מתי קבעתי תור לחדר המלח? צריכה לזכור להתקשר אליהם ולברר היום. איזה יובש. מקווה שיש לי קרם ידיים בתיק. בטוח בחיפה גשום. לאן נעלמו כל המטריות שלי? היה לי רעיון לא רע לפוסט אתמול בלילה, למה לעזאזל לא רשמתי? ודווקא את החלום ההוא אני צריכה לזכור? דייב גאהן, חייבת.

אליו: "תוכל לעבור בדרך חזרה הביתה בכל בו עידית ולהביא כמה חבילות טישו?"

היא (ממשיכה לעצמה): אולי אכין להם אחר הצהרים את עוגת השוקולד שהם אוהבים? אקנה גם שוקולד מריר בחנות הטבע. כן, הנעליים הללו בהחלט תואמות. גם התיק הולך איתן יופי. חייבת לזכור לרשום את כל מה שאני צריכה לקנות בחנות הטבע כי אני לא אזכור עד הצהריים. איזה שיר של דייב גאהן? בחירה קשה. יש לו חוג היום. ואסיפת הורים ישר אחרי. מקווה שאמא שלי זוכרת שאני מביאה את הקטנטונת אליה בזמן הזה. איך כדאי לתרגם את המשפט הזה בשיר? אני לא מרוצה בכלל מהתרגום. ברכבת אחשוב על זה. אולי אקח איתי את ספר החרוזים? יש לי מספיק מזומן בארנק? איפה עגילי הפנינה שלי? אה. שמתי אותם במגירה העליונה.  מתי לעזאזל אקנה מתנה לחבר שלו? יום ההולדת מחרתיים. אקפוץ מחר לסטימצקי ואקנה לו ספר. כבר אין לי מקום על המדף ליד המיטה. די, אני לא רוכשת ספרים עד שהמדף העליון מתרוקן . כן, בטח. אין דבר יותר קלאסי מפנינים. היא התלבשה כבר? איזה כיף שהיא מתלבשת לבד. איזו אלופה אמא שלי שהביאה לי את המעיל היפיפה הזה. חייבת לרוץ כבר. שוב אני נופלת. אולי באמת אקשיב לרפי עשת ואפסיק להדס על העקבים הגבוהים? טוב, אולי ממחר. תיק, טלפון, מפתחות.

הוא (אליה): "בטח. אבל תזכירי לי, טוב?"