יש רגעים בהם אני מתאווה לדברים פשוטים במיוחד. שקט. מרק מהביל ומחמם. מוזיקה שתלטף אותי. מילות אהבה. חיוך. נשימה עמוקה. שמש שקרניה שוטפות את גופי. עמידה זקופה ובטוחה (החלטתי שלפחות יום אחד בשבוע אנסה לא להפיל חטיפים כשאני יוצאת מבית הקפה של תחנת הרכבת, לא לחלום ברמזור, לא ליפול על חפים מפשע, לא למעוד במדרגות. בינתיים לא הצלחתי).

אתם כבר יודעים שהתקופה האחרונה היתה לא פשוטה. היא הותירה אותי מקוררת ומכווצת איברים ושרירים. באמצע השבוע החלטתי שבשישי, כשבן הזוג יקח פיקוד על הזאטוטים, אני אמצא זמן לטפל בעצמי במסאג' מפנק. לא עברה שעה והגיע אלי, כבמטה קסם (ובעזרתו האדיבה של מר צוקרברג), רפי עשת, ותוך דקות קבענו שעה לטיפול. יגידו המאמינים שזימנתי אותו. כנראה שהם צודקים.

רפי הגיע 10 דקות לפני השעה האמורה (ובכך זכה מיד באהדתי, טכנית), וללא מילים מיותרות פקד עלי לפשוט כל מה שמפריע לי (לו היה יודע כמה דברים מפריעים לי), פתח את מיטת הטיפולים והחל לאט וביסודיות ללחוץ, לשחרר, להרפות, לשמן ולטפל בכל מה שדרש טיפול.

אין חוכמות אצל רפי. הוא פתוח, ומצפה ממטופליו לפתיחות דומה (ביקש שאודיע לו אם משהו כואב, לא נעים, מביך). הוא לא עומל כדי לייצר סביבו את הילת חדרי הטיפולים המרגיעה והאהובה כל כך על מבקרי הספא (ויש להם אפקט משל עצמו, בואו נודה). בבית שלי – אין אווירה קוסמת במיוחד (זה לא קליי ספא על שלל נרותיו וריחותיו), מוזיקת רקע מרגיעה (אלא אם הייתי בוחרת לשים אחת) או ליטופים משומנים. יש כאן עבודה יסודית על הגוף, דגש על יציבה, מתן טיפים והרבה ידע.

אני מודה שהרגשתי מיד בנוח להסיר מעלי את הבגדים, את המתחים, את המבוכה. נתתי לרפי לעשות את מה שהוא בהחלט יודע היטב, והגוף שלי מוקיר לו טובה עכשיו. רפי מתמחה במסאג' (שוודי, תאילנדי), בשיאצו, דיקור, סוג'וק, רפלקסולוגיה. ניכר שיש לו ניסיון רב, עם בעיות שונות ועם אנשים. הוא לא הגיע להיות מטפל בדרך קונבנציונלית, ומשהו מכך מורגש ביחסו אל המטופל.

שלא תהיה לי אשליה – זו היתה רק תחילת תחילתו של השחרור המיוחל, אבל כשקמתי ממיטת הטיפולים הרגשתי כאילו משא הורד מגופי היגע. באופן מפתיע, רגליי הרגישו את מלוא עוצמת הטיפול והן נדמות לי קלות יותר עכשיו. משהו מחוויית המסאג' התאילנדי המופלא שקיבלתי לפני שנים ברחוב צדדי של קוו'אסאן חזר אלי. התחושה הזו שאני קלה יותר, כמעט מרחפת.

ברור לי שיש עוד עבודה. שיש לי מה ללמוד (תמיד!), לדעת, להרפות, להפנים. קבעתי עם רפי בשבוע הבא. הוא הבטיח שבפעם הבאה הוא ימתח אותי כמו שצריך. או-הו! יש למה לצפות.

רפי טוען כי הכל תלוי ביציבה שלנו. עוד מעט תראו אותי זקופה ומשוחררת. מי יודע? אולי אפילו אפסיק ליפול. זהו- מעכשיו אני עומדת איתן עם שתי רגליי על הקרקע. רק מה אעשה לעזאזל עם אוסף הסטילטו שלי??

רפי עשת –  3875227 – 052 (הטיפול בבית הלקוח או בקליניקה בהרצליה)

עמוד הפייסבוק של רפי (אם תלחצו לייק תקבלו טיפים ליציבה נכונה, מאמרים ועוד) – http://www.facebook.com/rafieshet

ויש לו גם אתר – http://www.rafieshet.co.il/