רומנטיקנים כמוני אוהבים נוסטלגיה. אוהבים מוזיקה עמוסה בזיכרונות, ריחות וטעמים. אוהבים את תכניות הטלביזיה של פעם, כשמר גרייס הצעיר נחשב לפוחז. אוהבים בתי קפה אקלקטיים ובהם אסופת חפצים ישנים. אוהבים חנויות שמזכירות לנו איך כשהיינו חולים רק קצת, היינו הולכים עם אמא "לסידורים".
כל-בו עידית היא חנות כזו. חנות של פעם. משפחתית, חביבה, נטולת כל פוזה וסטייל.
פעם היו קוראים לחנויות כאלו פרפורמריות, חנויות תמרוקים או טואלטיקה. פעם לא היה לחנויות מתחרה סטרילי כמו סופרפארם. פעם המוכרים, או שיש לדייק ולומר זבנים, היו בעלי ותק של 20 שנה, לפחות. פעם היו יותר חנויות כמו כל-בו עידית.
כשאני שומעת את המילה "כלבו" אני מיד חושבת על מוכרים משועממים, הומור בריטי וכפל לשון. אבל כאן המילה פשוט מתארת בצורה מדויקת את החנות. הדבר הכי קרוב לאסוציאציות הטלביזיוניות שלי הוא בעל החנות שאולי היה מצליח להשתחל לסדרה כהרמן, איש התחזוקה.
בחנות העמוסה תוכלו למצוא הכל – מוצרי ניקוי, חיתולים, קוסמטיקה, כלים חד פעמיים, קופסאות אחסון, לבנים (עוד מילה של פעם), ודוכן לקים של שיק במגוון צבעים שלא היה מבייש אפילו את השיער של גברת סלוקומב.
הדבר היחיד שחסר לי פה הוא החן הבריטי המופרז והססגוני של מר המפריז. אולי גם של רמבולד, אם להיות כנה.
התענוג הסופי הוא החשבון. עידית בכבודה ובעצמה מתקתקת על מחשבון ענק (כזה שבתור ילדים היינו עורגים אליו) ומוציאה דף ובו סיכום המחירים. צלילי המחשבון שוטפים אותי בנוסטלגיה. נשמע כאילו קפטן פיקוק עומד לשאול ממש בעוד כמה שניות האם אני פנויה…
כל בו עידית- הדר יוסף 14. טלפון: 03- 6493976
מה דעתכם? אשמח לשמוע