אני לא מיטיבה לדמיין מהי המשמעות של לעבוד בחנות פרחים. מעבר לניחוח הרומנטי המתקשר למוכרות פרחים והפציע פה ושם בספרים, מחזות וסרטים, יש שם סוג של קסם שאני מתקשה לשים עליו את האצבע. אולי זה הניחוח שאופף אותך יום שלם, אולי זה היופי של הטבע, במנות קטנות וצבעוניות שנמצא לך מול העיניים, אולי יצירתיות הסידור, ואולי מחשבות על פלא הבריאה.

כנראה יש משהו בפרחים, שיכול להציף בנו רגשות. אני לא בטוחה שההסבר היחיד לשגעון הצבעונים היה סוג של בועה כלכלית. יש משהו מעבר לפרקטיקה… הנסיך הקטן אהב את השושנה שלו אהבה עזה, ותיאוריו המלווים את התקשטותה מרגשים כל כך. דיומא מתאר את אהובתו עונדת הקמליות ברגש כה סוחף, עד שורדי שינה את פני האופרה לעד לאחר קריאתו. האימפרסיוניסטים הדהימו את שוחרי האמנות עם ציורי הנוף, שלא נדבר על ואן גוך ופרח אחד שעשה שמות.

הפרחים מלווים אותנו בשמות, שירים, מחוות רומנטיות או סימבוליות, עם לידה, אהבה, מוות. והנה, לתוך העושר הרגשי הזה, נכנסות להן חנויות הפרחים השכונתיות, הקטנות, הקסומות. בדיוק אלו שתרצה לעבור בהן בדרך הביתה ולהצטייד בזר קטן, פרח יחיד למישהו שיקר לך, או עציץ לחלון המטבח. החנויות האלו איבדו עם הזמן מקסמן, עם כניסתן של רשתות שיווק הפרחים והשירות המהיר (והלא חסכוני) שהן מציעות. מבחינתי, ככל שהזרים הפכו גדולים ומתועשים יותר ויותר, השליח הפך רומנטי פחות ופחות.

והנה הגיעה בלומה, שנפתחה לפני כחודש בהדר יוסף, ממש ליד הפלאפל המיתולוגי, שטרויזל ההזויה, מוני וחנותו הנוסטלגית, והספר עם החיוך הכי מתוק בעיר. ואיך שהיא משתלבת לה שם, במרכז הקסום הזה שפעם חלמתי לנצל את חורשתו לפעילות קהילתית (עד שעיריית תל אביב השליכה אותי מכל המדרגות)…

בלומה היא חנות של פעם. היא נפתחה ע"י אמיר, תושב הרובע, בחור צעיר עם חיוך מקסים (יש משהו מדבק בקרבת המרכז הזה, כנראה), חקלאי בעבר, שמוכר זרים, פרחים, כלים ועציצים במחירים טובים, ובאהבה גדולה. הפרחים מגיעים לחנות ישר מהשדה, כך שאנחנו, הקונים, נהנים מטריות, מינימום הובלה וקירור, ומחירים מצוינים. בימי שישי הזרים נמכרים במחירים טובים עוד יותר, ואמיר הבטיח הפתעות ומוצרים ייחודיים בהמשך, כמו גם אתר אינטרנט לקניה ומשלוחים.

יש לי חיבה מיידית לחנויות שנפתחות מתוך תשוקה, מתוך אהבה. ואהבה שמלווה ביופי כזה, של פרחים, רומנטית אפילו פי כמה. יצאתי מבלומה עם זר קטן של פרחים ורודים-סגולים, וחום גדול בלב.

מניחה שאהבה, כמו פרחים, יש לה מן יופי מיוחד, שותק מבחוץ, אבל צועק מבפנים. כזה שמרגישים היטב בלב, אבל קשה לשים במילים. לא פלא שהשיר האהוב עלי בעברית, אפוף בפריחה סגולה…

בלומה – קהילת ורשה 54. טל' 03-5296953. החנות נסגרה לאחרונה, ובמקומה ניפתח מקום עם אוכל מוכן, ובעיקר עוף בגריל.