האמת, ציפיתי ליותר מהאיש הקרח הזה, שאני כל כך אוהבת לאהוב. אני לא מהמשוגעים למתוקים. אני לא מאלה שחייבים קינוח בתום הארוחה. ולמרות זאת, השוקולדים של מקס ברנר נפלאים בעיני. כמעט לא יכולתי לנשום כשטעמתי את המריר חלבה שלו. אין כמו קוביית שוקולד מריר אמיתי של מקס ברנר כדי להעמיד אותי על הרגליים לאחר נפילות […]

    שוב מצאתי את עצמי בשעת צהריים באזור ההומה של רמת החייל. שוב אני נבלעת בין אנשי עסקים, לא ברור איך זה קורה. כנראה שרולדין היטיבה עמי כל כך בשבוע שעבר, שהדחקתי את כל מה שמסביב לה… לאחר שעשקו אותי בחניון (30 ₪ לכניסה חד פעמית, גם אם מדובר בשעה תמימה, כמו במקרה שלי, ולא, […]

    ברולדין יודעים איך לפנק אותי, שמתי לב לעניין כבר מזמן. דברים הם לעולם לא מה שנראה מבחוץ. גם רולדין איננה מגלה מבחוץ את אשר היא חופנת בפנים. הנה הגעתי סוף סוף לסניף רולדין שברובע. עם כניסתי, הכו בי ריחות המאפים, השמרים והשוקולד, וכמעט גרמו לי לבלבול כללי של המערכות. מזל שהצלחתי להתעשת ולהתמקד […]

  נרעשת? נחרשת! אני יושבת בקפה בבילה במרכז האולימפי בשטרית ומתחשק לי לעשות גלגלון היישר לדשא הירקרק שלמטה. רעיון הגלגלון המיוחל, שלא ביצעתי מאז גיל 8 בערך, עלה במוחי בשל רעש בלתי נסבל שנחשפו אליו אזניי והגיע מקבוצת בני נוער אמריקאיים הנמצאים במקום. האקוסטיקה כאן בעייתית בהימצא עם רב. כשאני מתפנה לחשוב על כך, לאחר […]

הגעתי לקפה מולי, או מולי קפה, במיקדו סנטר במצב רוח קרבי במיוחד. הבחירה הייתה ממוקדת. מצב רוח קרבי + מקום שתמיד מספק לי חומר להתעמרות = לחימה בשטח בנוי, עד התשת הכוחות הלוחמניים. שותפי סיפק לי מידע לגבי בית הקפה החדש הזה, שקם על חורבות קפה קפה, והגעתי מיד כדי לממש את יצר הזעם. בעוד אני מתכוננת […]