בזמן האחרון אני שמה לב להמון התנגדויות. ההורים נגד בית הספר, האמהות זו נגד זו, המוכרות נגד הקונות (אסטרטגיה בלתי ברורה, אבל קיימת), הנהגים בכביש, ועוד. זה גורם לבטן שלי להתהפך, להחלטה מיידית לומר יותר שלום (המילה מכילה יותר מאשר ברכה מנומסת, אל תשכחו) ולהתכוון לכך, לרצות לאהוב אפילו עוד יותר, ולחפש דרכים לנטרל התנגדויות […]

     אי אפשר להפריז בחשיבותה של המוזיקה במקומות בילוי. מבחינתי, אם ברגע שנכנסתי הושמע שיר שאני מתחברת אליו, המקום כבר קנה אותי. לפעמים לנצח. לפני קצת יותר משנה כתבתי לראשונה על דיסנצ'יק. כנראה שאני שומרת לו סוג של חסד, כי הוא זה שהצית את דמיונו של השותף שלי, שהציע לי לפתוח את הבלוג. מאז עברו […]

   טרם הספיקותי לבקר בבית הקפה הספורטיבי הצמוד לחנות בכניסה לרמת החייל, והנה הוא הפך למאפייה בשילוב בית קפה. החלטתי למהר פן יוחלף גם הוא במהירות של רץ למרחקים קצרים. כיוון שאישיותי לא סובלת מעודף ספורטיביות, חששתי מעט להיכנס למקום, הנודף כולו ריח כושר וסטייל, לפחות מבחוץ. כשנכנסתי פנימה, הבנתי שהמקום עצלן יותר ממני – […]

     קראתי אתמול בספר מרתק על תולדות האנושות פרק שדן במדד האושר. מסתבר, לפי מחבר הספר, שיש שתי גרסאות נפוצות אצל חוקרי האושר. האחת טוענת שהכול גנטי – אנשים בעלי נטייה לאושר ימצאו אושר גם בדברים הבנאליים ביותר. לפי הגרסא השנייה, אושר נגרם מצמצום הפער בין ציפיות למציאות. כלומר – ככל שציפיותינו ריאליות יותר, […]

   חיפשתי את הנשמה של סול קפה. חיפשתי ימינה, חיפשתי שמאלה – לא נמצאה הנשמה… באופן מפתיע, דווקא היום, התאימה לי הניטרליות הזו. אל דאגה, חוסר השפיות זמני בהחלט. אין סיכוי שהוא ימשך מעל כמה שעות ספורות. קורה לכם לפעמים שעודף הרגש מעייף אתכם? אני ניסיתי לאחרונה לעבוד, בשיטות בלתי קונבנציונליות בהחלט, על נטרול רגש […]