החובבנות חוגגת בסושיה. בעצם, חובבנות אינה מילה גסה. כשמישהו עושה משהו באופן חובבני, אין זה אומר שהוא עושה אותו באופן לא טוב. זה אומר שהוא אינו עושה זאת לפרנסתו, לא? חשבתי וחשבתי והגעתי למסקנה מה חסר לי שם – יצירתיות. הכל מאוד בנאלי. מדי בנאלי. ערב מוקדם אחד, לקחתי את הילדים חובבי הסושי לשם. […]

  שבת בצהרים. ארוחה משפחתית בסאטורי. המנות מגיעות בזו אחר זו ומפתיעות לטובה. ממש כמו רוב האנשים שאני מכירה, יש לי הרגשה שסאטורי סובלת מדימוי שלילי. נראה שהיא קצת מפחדת מחשיפה. ביישנית שכזו. משום מה, היא כמעט לא מוכרת. יושבת לה באנונימיות ובשקט בין פסטה מיאה וסבתא ג'אנענע, כאילו מחכה שמישהו ישים לב אליה. צנועה […]

ידידותית. כך הייתי מגדירה את פקין. ושלא תחשבו שיש לי בעיה עם ידידות, נהפוכו. כמה מהאהבות הגדולות בעולם צמחו מידידות, לא? וכמו ידידות, שלעיתים צומחת ממקומות בלתי צפויים, ועשויה להוביל לחברות אמיתית, לאהבה, לקשר שילווה אותך שנים, אולי אפילו חיים שלמים; אולי אפילו בחיים שאחרי החיים? כך גם פקין. כבר שנים שאנחנו בקשרי ידידות שכאלה, […]

באופן ספונטני החלטנו, בן הזוג ואני, לאכול בג'ירף בשישי בערב, ממש לפני הופעה של שנסונים צרפתיים…לא עמד לרשותנו זמן רב. לשמחתנו, בשעה 19:50, בעוד המסעדה הומה ורועשת, נמצא לנו מקום על הבר, ממש מול 3 סינים חייכנים ולחוצים שהקפיצו מנות נודלס על להבה גבוהה, במהירות קרובה למהירות האור. בחרנו במנה המנצחת של הג'ירף- פטריית פורטובלו […]

וידוי: יש לי חולשה לסופיה לורן. אולי זה בגלל אבא שלי שמעריץ את הקרקע עליה היא דורכת, אולי בגלל בחור הזוי שלפני שנים אמר לי משהו בקשר אלי ואליה, ואולי פשוט בגלל שהיא התגלמות הנשיות עלי אדמות. יש לי גם חולשה לנשים נשיות במיוחד. ובכן, מישהו בג'ויה, או בשמה החדש, נובה ג'ויה, כנראה חושב כמוני. […]