שימו לב – המקום נסגר לפעמים אני מרגישה שמשהו בהתלהבות שלי נשאר (מילה עדינה ל"נתקע") בגיל 16. רוב הפעמים אני חושבת שזה נפלא. זה גורם לי להתלהב מדברים קטנים ושוליים, לזכור זוטות (מילים של שירים שלא שמעתי 15 שנה, למשל), להתאהב בסערה, לדמוע משיר ששמעתי או קראתי לראשונה, להיות מוקסמת ממשפט, מילה, או אפילו […]

אתם כבר יודעים שכל ביקור שלי במיקדו סנטר מניב פוסט עסיסי, או לפחות כמה הגיגים ומחשבות. זה מתחיל בחניה הלא הגיונית ועמוסת הג'יפים, שאני בקושי מצליחה להסתדר בה, ממשיך בנשים שמסתובבות שם כחלק משגרת הטיפוח היומית שלהן, וכלה בגברים שמביטים בה תוך שתיית קפה אצל מולי, ועל פניהם הבעות נוחות לפענוח. משהו במיקדו סנטר מקרין […]

   בכל פעם שאני נכנסת למכולת, לסופר, אפילו לפיצוציה, זה קורה. אני מרגישה סוג של בגידה. בגידה בערכים שלי, בקו המנחה שלי, בעמוד השדרה שלי. השהייה במחיצתם של כל צבעי המאכל והחומרים המשמרים שנמצאים שם מלחיצה אותי. המרחק מהאלמנט הבריאותי מצליח להפגיש אותי עם צדדים אפלים. המבט שלי שנח על ערימות החטיפים המלוחים מתחיל לרצד. […]