יש תקופות שבהן , יותר מכל, אני מחפשת ניחומים בכל פינה. זה מתחיל בחיפוש פנימי וממשיך בכל דבר קטן שיכול לתת לי, ולו לרגע, איזה ליטוף נעים, איזה חיוך ממיס, איזו סיבה קטנה לחוש שהעולם יפה בכל זאת, איזה שקט לנוח מתהפוכות הרגש. בתודעה הלאומית יש לחומוס כנראה מקום טוב כמאכל מנחם. אתמול, לאחר […]

(צילום: אורלי אפשטיין) אתם כבר יודעים שאני מאמינה גדולה ברגש, באינטואיציה. אני לא מנסה לקבל הסבר לכל מה שקורה, אבל להרגשה אם זה נכון או לא, אין שום תחליף בעיני. כשהגעתי לאורלי, הבנתי מיד, בגוף, שאני במקום טוב. אני לא מגדירה את עצמי כאדם רוחני במיוחד. יש בי אי אלו חששות להתחיל להתעסק עם הנושא. […]

  קשים הם חייהם של הטבעונים. כאחת שחוץ מביצי חופש אורגניות לא מכניסה לפה שום מוצר מהחי, אני יודעת על מה אני מדברת. כאחת שאוהבת להסתובב (נשמע טוב, הא?) לגלות מקומות, להתאהב, לבלות, לראות ולחוש – הקושי הופך יותר ויותר מהותי. בבית אין לי בעיה כזו – ויכולים לצחוק עלי עד מחר שאני מכרסמת קינואה, […]

   גיליתי את הדרך המהירה (והמהנה) ביותר לקבלת פרופורציות בחיים: עיסוק (ואפילו החובבני ביותר) באסטרונומיה. בשלהי יום העצמאות, בעוד רבים וטובים (וטובים פחות) עסוקים בנפנופים מעל המנגל, התנפנפתי באופן אישי עד מצפה רמון כדי לבקר במצפה הכוכבים, שבאופן נדיר נפתח למבקרים שאינם חוקריה המיוחסים של אוניברסיטת תל אביב. הכבישים היו ריקים מאדם, המדבר הדיף ריח […]

אני חושבת שמצאתי את בית הקפה האידיאלי. לא שכרגע אני מצטיינת בחשיבה. מיד תבינו למה. זה התחיל בכניסה לבניין, כשגברבר חסון פתח עבורי את הדלת בג'נטלמניות נדירה והמשיך כאשר מאמן כושר חסון עוד יותר החזיק עבורי את המעלית וליווה אותי עד לכניסה.  נכנסתי לסיקפה גראז'. ידועה לכם זה מכבר חיבתי העזה לסיקפה, על שלל גברבריו […]