יש תקופות שבהן , יותר מכל, אני מחפשת ניחומים בכל פינה. זה מתחיל בחיפוש פנימי וממשיך בכל דבר קטן שיכול לתת לי, ולו לרגע, איזה ליטוף נעים, איזה חיוך ממיס, איזו סיבה קטנה לחוש שהעולם יפה בכל זאת, איזה שקט לנוח מתהפוכות הרגש.

בתודעה הלאומית יש לחומוס כנראה מקום טוב כמאכל מנחם. אתמול, לאחר יום מתיש, לקחתי את הבן שלי לארוחת ערב במדאמס. רק הוא ואני. אם ובנה האהוב. ביקשתי להתנחם, וכפי הנראה גם הוא.

החצר של מדאמס בנויה לניחומים. בדומה למטילדה, יש לה את הפוטנציאל הנכון. אביב, רוח נעימה, ירוק בעיניים, ילדים מסביב, שכונה של פעם. נתוני פתיחה מרשימים.

הבן שלי מזמין חומוס ("חלק") עם ביצה קשה (" זה מה שאני אוהב"), אורז לבן ("האורז פה הכי טעים") וכמה כדורי פלאפל. משהו באנרגיה של המקום עושה לו טוב. אני רואה את זה קורה אצלו תוך כדי הטעימה. האורז הלבן והפשוט נאכל בשקיקה. החומוס מנוגב יחד עם כדורי הפלאפל. הרוגע נסוך על פניו ומתגבר מרגע לרגע. הסתכלתם פעם לראות איך זה קורה? סוג של פלא. אני, לעומתו,  כנראה זקוקה למשהו אחר, מורכב יותר. הפלאפל טעים, החומוס לא רע בכלל, אבל הוא לא מצליח לנחם אותי. הסלט דווקא טוב. באמת ציפיתי להתנחם מחומוס? אני תוהה אם זה אפשרי בכלל.

הצוות חביב ואדיב. הם מפזרים חיוכים לכל עבר, הם משתדלים. עם הבן שלי הם גם מצליחים. זה צריך היה להספיק לי. אני לא יכולה לבקש יותר. אבל כאלו אנחנו, בני האדם, תמיד רוצים עוד. גם אני רוצה שינחמו אותי הגרגרים, שתחליק לי את הרגש הטחינה הגולמית, שילטפו אותי עלי העצים הנענים לרוח האביבית, שינטרל לי את רגשי האשם הסלט הקצוץ, שייקח אותי למחוזות חלומיים הפלאפל. רק מהפיתה אין לי דרישות. והיא, מצדה, יושבת בסלסלה בצניעות, כאילו מבינה את מקומה.

במדאמס מנסים לנחם באוכל פשוט מאוד, במחירים צנועים, ביחס אדיב. לחלקנו זה מספיק. לפעמים אני מקנאה באלו. אלו שלא שואפים תמיד לרגש עם כנפיים. מדי פעם גם אני הייתי רוצה לנוח ממנו.

הבן שלי, בניגוד לאמו הרחפנית, יודע מה הוא רוצה, ואיפה הוא יכול לקבל את זה. הוא גם יודע לנחם, מסתבר. מוקדם יותר, הוא ביקש להראות לי דבר מה, ואני לא הצלחתי לנחות מנדודיי הדמיוניים ולהבין על מה הוא מדבר. התנצלתי ואמרתי לו שאמו קצת חולמנית. הוא עודד אותי ואמר: "אמא, אני יודע. גם אני לפעמים חולם". הניחומים שאני מדברת עליהם נמצאים כל כך קרוב. צריך רק לפתוח את העיניים ולראות אותם. יש סיכוי שבפעם הבאה גם אני אתנחם במדאמס. יש למקום את כל הפוטנציאל הנכון.

מדאמס- הדר יוסף 14. טל' 03-6443020