תשמעו, דברים מעניינים קורים לי בעקבות ההחלטה על הניסוי המקומי שלי (מה, עוד לא קראתם עליו? בואו!). אני מתכוונת לספר לכם הכל בסיומו, ממש בראש השנה, אבל בינתיים אספר לכם על דבר אחד. אופניים.

ולא סתם אופניים. אופניים בצבע תכלת. והם שלי.

אני אכתוב זאת שוב כדי שתבינו. אני על אופניים. נשימה עמוקה.

עכשיו תקשיבו. כמעט 20 שנים שלא עליתי על אופניים. בפעם האחרונה רכבתי בוייטנאם, וכמעט סיימתי את חיי בגלל מפגש בלתי צפוי ביני לבין משאית, אשה וייטנאמית והרבה חצץ. משהו קרה במהלך השנים הללו. כנראה נתקלתי ביותר מדי עצים, רכבים, אנשים, צפצופים (ברכב וברגל), כך שהביטחון שלי (והאחיזה שלי בקרקע) אבד. כבר שנים שאני מנהלת רומן מחשבתי עם אופניים, והפחד מנצח. השבוע, כנראה בגלל הערכים שחזרו אלי בעקבות הניסוי, החלטתי להתגבר על הפחדים והלכתי לרכוש אופניים.

כמובן שבחרתי בעסק המקומי, דהרי, כדי לרכוש את הזוג הנכסף. ולא רק שרכשתי, נדמה לי שסיפקתי גם בידור קל לצוות המוכרים בחנות (הם הבטיחו לא לצחוק. ועמדו בהבטחה). חיש מהר הם הבינו עם מי יש להם עסק (ולכן החמיאו לי על התאמת צבע הלק לצבע האופניים), דאגו להרגיע אותי בקשר להילוכים ("בשלב זה את מתעלמת מהם"), והתאימו לי סל שיוכל להחזיק את התיק האימתני עמו אני נוהגת להסתובב ("עד 5 ק"ג זה בסדר").

ההחלטה לרכוש אופניים נדמית לי בהלימה מוחלטת עם מה שאני מנסה לעשות בבלוג הזה – חיזוק הקהילה המקומית ע"י תמיכה בעסקים מקומיים. מה יותר אקולוגי, נכון ונעים מאשר להתנייד באזור עם אופניים? מה מתאים יותר מאשר בלוגרית מקומית בכלי הכי מקומי שיש? ואיזו החלטה נהדרת לשנה החדשה, נכון?

כמובן עם רכישת האופניים עלו כמה שאלות תהומיות. איזה לבוש מתאים לרכיבה שיקית על האופניים (איך לעזאזל עושות זאת הצרפתיות)? מדוע הקסדה לא מתאימה לאף תסרוקת? מהו אורך השמלה ההגיוני לרכיבה כך שתתנפנף במידה הנכונה, אך לא תנפנף אותי? מהי מידת הריחוף המותרת לרכיבה על אופניים ברובע? האם אצליח לשמור עליה? מאילו עמודים עלי להיזהר באופן מיוחד? סטילטו ואופניים- שילוב אפשרי? ועוד כהנה וכהנה תהיות ברומו של עולם.

עכשיו נותר לי להתאמן ולצבור בטחון בכלי הכי הגיוני. אם תראו אישה רוכבת בזיגזגים באופניים תכלכלים, דעו שמדובר בבלוגרית של הרובע, ותנו איזה לייק וירטואלי או פיזי לחיזוק, טוב?