נתחיל בגילוי נאות: יש לי פחד לעלות על אופניים. בכל פעם שאני רואה ילד עולה על אופניו, אני נתקפת פליאה על יכולת הנסיעה. אני נותרת פעורת פה כשאני רואה את ההורים המצליחים גם לדווש וגם להעמיס על האופניים כמה זאטוטים. אני המומה ממש כשאני מלווה אותם במבטי והם מנווטים בין הסמטאות והאנשים מבלי לדרוס אף אחד.

בתור ילדה דווקא הצלחתי לנווט לא רע, ואפילו כמעט שלא ליפול, אבל משהו קרה לי עם השנים. יש לי תיאוריה הכוללת אי אלו סברות לגבי הריחוף שצץ אצלי מתישהו בשלהי שנות העשרים. בניגוד לרוב האנשים, אשר מאבדים את אחיזתם בדמיון ככל שנוקפות השנים, אצלי התרחש תהליך הפוך. ככל שעובר הזמן אני מרחפת יותר, והקשר שלי עם הקרקע שתחתיי הולך ומתרופף. פלא שאני מפחדת לעלות על אופניים? בקושי לעבור רמזור אני מצליחה בשלום. אילו הייתי נדרשת לדווש באופן קבוע, הייתי מחויבת להתאבזר בכל ציוד ההגנה הקיים – קסדה, מגני ברכיים, כפפות, מעיל אופנוענים. כשחושבים על זה, כדאי היה לעצב עבורי ליין שלם של בגדי הגנה אופנתיים במיוחד.

לרוע מזלם של מעצבי האופנה, אני נשארת עם הפורד שלי. ילדיי, לעומת זאת, באופן מפתיע, נוסעים דווקא גם על שני גלגלים. אי לכך, ביום ההולדת האחרון של בתי, הלכנו לבחור לה אופניים חדשים בחנות בהדר יוסף. כמו בת טיפוסית (כלומר, לגמרי הבת של אמא שלה), כל מה שעניין אותה היה המראה והצבע שלהם, אבל סבא התעקש גם על הביצועים. אי לכך, נדרשנו גם לבדוק אותם מחוץ לחנות. המוכר החביב היה סבלני בעוד שעשינו כמה סיבובים על האופניים הורודים, בדקנו את הברקסים (ואני כבר דימיינתי איך אני הייתי מתעופפת, פזורת איברים, ונתלית על העץ הסמוך, עם הברקס הראשון), את האוויר בגלגלים (כן, מסתבר שזה עוד פרט חשוב), את הגובה, את הסל הנלווה (אין כמו אקססוריז לשדרוג המראה) ועוד. קיבלנו הסבר על האופניים, בחרנו קסדות (במחיר סביר מאוד, ובעיצובים ממש יפים), ואפילו קיבלנו מחזיקי מפתחות במתנה. כל זה כמעט עשה לי חשק לנסות להתמודד עם נפילות העבר שלי. מחשבה נוספת הזכירה לי שבשיעור הנהיגה הראשון שלי כמעט דרסתי אחד מחבריי הטובים (הוא לתומו עמד על המדרכה. אני לתומי נופפתי לו). במחשבה שלישית, כנראה שאני צריכה פשוט ללכת ברגל. פרט לכמה עצים אומללים בשכונה, זה נראה לי הכי בטוח.

החנות הזו כל כך חביבה, שכונתית, ממשיכה את הקו המשפחתי של דהרי, שאין צורך לנדוד עד החשמונאים, הנמל או דומיהם. הדר יוסף היא אחד המקומות המתאימים לאופניים, ולא רק בגלל הקרבה לפארק. אולי בכל זאת עלי לשקול מעבר לאופניים, עכשיו כשיש לי חנות כזו חביבה בקרבת מקום, ועוד עם קסדות מדליקות? מעצבי האופנה – התחילו להתכונן. מי יודע מה יוליד יום…

דהרי אופניים – הדר יוסף 10. טל' 03-6493260