עוד לפני שלחם ארז נפתח בשכונת ילדותי, החלטתי שאני הולכת לאהוב אותו. ברגע שהתנוסס השלט שבישר על פתיחתו בקרוב, התחלתי להתרגש ולהתנחם. עוד לפני שטעמתי מהקפה, מהכריכים, מהמטבלים, היה לי טעים בפה. ככה זה, כשמחליטים לראות טוב, יוצא טוב.

זוטות לא יפריעו לי ליהנות ממנו, לא ולא! משפצים את רחוב נתן אלתרמן? שטויות. אתעלם מהטרקטורים, הבובקטים והדחפורים וצפצופי הרוורס שלהם. הנוף שנשקף מאזור הישיבה הוא במקרה הטוב מגרש החניה (ובמקרה הרע אנשים הממהרים לבנק)? אלמד ליהנות מהתגוששויות על מקום חניה. הכיסאות לא נוחים? אשחרר את הגב מאוחר יותר. השולחנות צמודים זה לזה ולא משאירים מרחב לשיחות אינטימיות? נו באמת, ממתי אני כזו קטנונית? מה יש לי להסתיר? ועוד מאנשי השכונה שלי. ליבי גלוי בפניכם, צרותיי חשופות לעיניכם, אושרי רק ממתין לשיתוף מצדכם, סודותיי נועדו לאוזניכם.

בחרתי להסתכל על הצדדים הכל כך חיוביים של המקום, שהזוטות הללו לא קיבלו אפילו מקום קטנטן בליבי. זה מה שנקרא להסתכל על חצי הכוס המלאה, או לבחור לראות את הטוב בדבר. מוצא חן בעיני. נראה לי שאני מאמצת גם לדברים אחרים בחיי. מה שטוב, לוקחת. מה שחצי טוב – לוקחת ומתעלמת ממה שפחות. מה שלא טוב – מתרחקת ממנו כמו מאש. זה המוטו שלי מעכשיו. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.

אז מה כל כך טוב בלחם ארז? לחם נבט החיטה, הקפה, היחס האישי, הכריכים, הקרבה לאחד המקומות האהובים עלי (כספי), הסלטים, השכונה, הרטבים, התחליף הראוי לקפה ג'ו (הגיע זמנך, ג'ו. מה דעתך להתפנות לטובת בר יין שכונתי?), לחמניות הדוחן, הממרחים, הקרבה לבנק הפועלים, שמצליחה לשחרר אותי מפחדים היסטוריים (מאז ומתמיד יש בי חשש להיות בקרבת הבנק, שמא ינזפו בי על האוברדראפט), חומרי הגלם, המטבח הפתוח, מאפי השמרים, הנוסטלגיה שמעלה המיקום המדויק שלו (דומינו המיתולוגית), הזיתים. בטח יש עוד כמה דברים נפלאים ששכחתי.

בינינו, אני לא צריכה להציג בפניכם את לחם ארז, נכון? שמו יוצא לפניו כבר שנים. אבל איזה כיף שהוא הגיע לשכונה! רק נותר לי לקוות שראיית כל הטוב הזה תידבק בי…

 לחם ארז –  נתן אלתרמן 13. טל' 03-6202231

דף הפייסבוק של לחם ארז נאות אפקה

http://www.lehemerez.co.il/