תגידו, גם כשאתם עוברים בדיקת ראייה אצל אופטיקאי אתם מתרגשים? לא, כי אני מרגישה כאילו ידיעותיי עומדות למבחן. ויש לציין כי לא תמיד אני עוברת אותו בהצלחה.

נכנסתי הבוקר לחנות "אוטיקה" בטופ דן. מקום קסום, נחמד, אדיב, נעים. נלקחתי בעדינות לחדר האחורי ושם נבחנתי…

נתחיל מהשאלון הקצרצר המלווה את הבדיקה, או החלק התיאורטי של המבחן. ממתי המשקפיים שלך? (מי זוכר), מתי עברת בדיקת ראייה בפעם האחרונה (בערך אז), האם את סובלת מיתר לחץ דם? (מי יודע? אני לא בודקת), סוכרת? (מקווה שלא), האם את סובלת מכאבי ראש? (כן, בעיקר בערב, לאחר שהילדים צועקים במשך כל אחר הצהריים), האם את נוהגת להרכיב את המשקפיים? (לא) בזמן נהיגה? (לא), בזמן קריאה? (לא), בזמן צפייה בטלביזיה? (לא. מה, אני צריכה לצפות בטלביזיה?). בקיצור, בחלק א' של השאלון נכשלתי.

בהמשך, מגיע החלק המעשי של המבחן. ראשית עלי להכניס את ראשי לסד ולהביט בנקודה מרוחקת על מסך. יש סיכוי דווקא לא רע שעברתי את החלק הזה בהצלחה. אולי זה משום שלא דיברתי? ואז מרכיבים לעיני זוג משקפיים אופנתיים במיוחד, בעלי עובי מרשים, ועלי לקרוא ספרות מלוח על הקיר. שאלתי את האופטיקאית האם מותר לנחש. בדיחה גרועה, וכרגיל, על חשבוני. ניסיתי לקרוא, אך הספרות התבלבלו לי. האם הספרה שמונה ברורה לך יותר על רקע אדום או על רקע ירוק? (לא ברורה לי בכלל), האם בעדשה א' את רואה טוב יותר או בב'? (אין הבדל), האם את יכולה לקרוא את השורה התחתונה? (אפילו לא את העליונה), כמה עיגולים את רואה בתמונה? (רואה מעוין, או שמא זה דלתון?). שוב נדמה לי כי נכשלתי.

ואז מגיעה הבשורה המרה – עלייה במס' בשתי העיניים, ועלי להרכיב את המשקפיים יותר (כמה יותר? היום אני לא מרכיבה אותם כלל. האם שעה בשבוע זה נחשב? אפשר לקבל הגדרה קצת יותר ספציפית?). השארתי שם את משקפיי (האופנתיים באמת), פלוס כמה מאות שקלים ועכשיו אני מחכה.

כשתראו אותי בפעם הבאה, יש סיכוי ממש טוב שאראה קצת יותר מתוחכמת. אולי אפילו אזהה אתכם מרחוק. אולי פתאום העולם יראה לי מדויק יותר? נכון יותר? אוהו – פתאום כל עניין המשקפיים נדמה לי מטאפורי לגמרי, ואפילו תרגיל מעניין. אולי כשארכיב את משקפיי אצליח לראות דברים אחרת? יש, אם כן, למה לצפות!

אוטיקה – פנחס רוזן 72. טל'  03-6440880