אח, התמימות שהייתה לי בגיל 10. הייתי חולמת במשך שעות על שמלות מנופחות ואבירים עשויים ללא חת, הייתי מדמיינת שמקל הקסמים של דבי וגבי נמצא ברשותי, שאני נראית ואינה נראית, שיש לי כוחות על טבעיים. הייתי בטוחה שיש לי ידיים (וסבלנות) ליצור דברים יפים. הייתי רוקמת ציורים על בדים, למדתי לסרוג, הייתי קושרת קשרים שיצרו […]

בימים האחרונים אני חושבת רבות על הצלחה, וככל שאני חושבת יותר כך מתגבשת לי דעה. מלמדים אותנו לחשוב, להאמין, שהצלחה נמדדת כמעט אך ורק בשפע כלכלי, אבל ההצלחות הקטנות שלנו בחיים הן דווקא אלו שנצרבות אצלנו, שמקפיצות אותנו מבחינה אנרגטית, שנותנות לנו את הכוח להמשיך הלאה, או לקבל רעיונות חדשים. הן מילה טובה, חיוך, הצהרת […]

בזמן האחרון אני שמה לב להמון התנגדויות. ההורים נגד בית הספר, האמהות זו נגד זו, המוכרות נגד הקונות (אסטרטגיה בלתי ברורה, אבל קיימת), הנהגים בכביש, ועוד. זה גורם לבטן שלי להתהפך, להחלטה מיידית לומר יותר שלום (המילה מכילה יותר מאשר ברכה מנומסת, אל תשכחו) ולהתכוון לכך, לרצות לאהוב אפילו עוד יותר, ולחפש דרכים לנטרל התנגדויות […]

אתם כבר יודעים שכל ביקור שלי במיקדו סנטר מניב פוסט עסיסי, או לפחות כמה הגיגים ומחשבות. זה מתחיל בחניה הלא הגיונית ועמוסת הג'יפים, שאני בקושי מצליחה להסתדר בה, ממשיך בנשים שמסתובבות שם כחלק משגרת הטיפוח היומית שלהן, וכלה בגברים שמביטים בה תוך שתיית קפה אצל מולי, ועל פניהם הבעות נוחות לפענוח. משהו במיקדו סנטר מקרין […]

לעיתים נדמה לי שאני שקופה. אני לא מדברת על הורידים שמעטרים את גופי ותמיד הקלו על האחות בקופת החולים לדקור את זרועותיי תוך מילוי מבחנות דם, אלא על חוסר היכולת להסתיר דבר מה. האם כל מחשבותיי משתקפות לי בפנים בצורה בולטת, או שיש אנשים שמיטיבים לקלוט שדרים טלפתיים? רוח השובבות והציניות כנראה שרתה עלי אתמול, […]