(התמונות: נעמה טואטי) אני חייבת להתוודות – מאז ומתמיד הייתי מהירה להתאהב. זה קורה לי בשניות. במשפט. במבט. אני מיד מרגישה את זה טוב בבטן, שאין לטעות בהרגשה הנהדרת הזו. ברור לי ששם אני צריכה להיות. אתמול קיבלתי בדואר גלויה שבישרה על חנות מעצבים חדשה ברובע, ומשהו בפשטות של הגלויה, בישירות, גרם לי לשלוח את […]

         כנראה ש"בנימבנות" בקריית שאול היא אחת החנויות הטובות ביותר לבגדי ילדים. יש סיכוי ממש טוב שאתם לא מכירים אותה, משום מה. יש משהו בחנות שמזכיר לי את ארון הבגדים שלי. מסודר מבחוץ, מבולגן מבפנים. כבר שנים שהארון שלי משחק איתי במשחק מחבואים מתוחכם. בגדים נעלמים, מסתתרים, ונמצאים דווקא ברגע שלא ציפיתי. ואז […]

     היופי נבחר בקפידה בקלקשוז. אין בחנות ולו פריט אחד שאין בו מחשבה. וכמה שזה מורגש. מן העציצים הקטנטנים המעטרים את הכניסה ועד לנרתיקי המשקפיים הסיניים. אני סבורה שזה לא רק עניין של טעם. כלומר, לא רק שהטעם שלי בעל נקודות השקה לא מעטות עם טעמן של בעלות החנות. זה יותר מזה. חלק מהבגדים […]

   כמה אסוציאציות מעלה בי השם ונוס. אם ניתן לדמיוני הפרוע להשתולל אעלה בראשי רעיונות כמו צוואר מעוות אך נשי להפליא שצייר בוטיצ'לי, פסל קטוע ידיים, מנגינה נפלאה שכתב פרינס לסרט שחור לבן והזוי בכיכובו, מאהביה של מקבילתה אפרודיטה, גרמים שמימיים, ביצוע של להקת בנות מהאייטיז. ואז נכנסתי לונוס של צהלה. מה יש בה? על […]

  החלטתי לסור לאילנ'ס על מנת לרכוש קפה טחון הביתה. נכנסתי לקריית עתידים וכבר הרגשתי זרות. ניסיתי לחנות, בתום לב, בחניה הראשונה הפנויה שראיתי ומיד רץ אלי שומר כעוס וזועף. מסתבר שהחניה שמורה למנכ"ל חברה כלשהיא. לא משהו רציני, אולי IBM….ידעתי שאיני שייכת לשם, לעולם העסקים הקר והמנוכר. המשכתי להסתובב בקריה העסקית כזרה מוחלטת ומצאתי […]