לפני כמה שנים היה לי חלום. אתם כבר יודעים כמה אני אוהבת חלומות, נכון? החלום הפך את הרובע המקסים שלנו, אחת לשבוע, לרובע פריזאי שוקק, בו מתקיים שוק מקומי. התושבים יוצאים לרכוש תוצרת מקומית טרייה, ממש מתחת לבית, במקום להסתנוור מהניאונים של הסופר. הייתי אז נמרצת ואופטימית, וניסיתי לעניין כמה אנשים, אבל הזמן עשה את […]
הדר יוסף של פעם – זיכרונות ילדות – דניאל ברבי
קפה לאה עולה על תדר של הצלחה
שימו לב – המקום נסגר לאחרונה שמעתי רעיון מעניין (בסוף אצטרך לחבר את כל הרעיונות הללו לכדי תיאוריה), שמתחבר לכמה מחשבות והגיגים אחרונים שלי. אנסה להסביר ולהגג, בתקווה שאלו יתחברו למה שיש לי לומר על קפה לאה, שנפתח זה עתה על חורבותיו של שטרויזל הידוע לשמצה. ובכן – אנחנו, המאמינים בכוחה של מחשבה, דיוק והתכווננות, […]
התספורת הכי מחויכת ברובע
אתם כבר יודעים שאני מחבבת במיוחד אנשים צנועים, נחמדים וחייכנים, נכון? אז לא אשאיר אתכם בחשיכה לגבי אחד האנשים הכי נעימים, צנועים ואדיבים שפגשתי. במקרה, גם עומד לשירותכם ממש כאן, ברובע. יום לפני שנסענו לחופשה השנתית, שבה מדד הצניעות התברר ככמעט אפסי, לקחתי את בני ליוסי, הספר הכי מקסים ברובע (או בכלל), כדי שהפריזורה תתאים […]
החומר ממנו עשויים זכרונות ילדות (או – השקשוקה של הדר יוסף)
כבר זמן רב אני רוצה לכתוב על הדוכן השכונתי בהדר יוסף, ואיני יודעת איך להתחיל, מה לרשום, איך לתאר. בואו נודה בכך שאני לא לגמרי הבן האדם המהימן לדיווחים על נשנושי שקשוקה, חומוס או נקניקיה בלחמניה (ישמרנו אלוהי האוכל הבריא). טרם התאוששתי מההתעלפות שלי בכספי (שעדיין מככב אצלי בראש רשימת הפלאפל), והנה אני חוזרת במצב […]
- « Previous Page
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- …
- 7
- Next Page »