החנות של סולתם רדד מחזירה אותי אחורה בזמן, לילדות. רק המילה פורצלן מזכירה לי מיד את סבתא שלי וארון עם דלת זכוכית, שמעליו שעון קוקייה. כלי הקריסטל מזכירים לי טעמם של קליפות הדרים מצופות שוקולד מריר. הסירים באופן כללי מחזירים אותי לזמנים שבהם התייחסו לבישול כחלק בלתי נפרד מהבית, מהמשפחה – וזה שמאחד את כולם, […]

מזה זמן רב שאני רוחשת חיבה לעם הרוסי, שרק גדלה עם השנים. נכון, הרוסים אותם אני פוגשת הם מיוחדים במינם, והם המשפיעים על דעתי, אבל מי אני שאתן לעובדות לבלבל אותי, בעיקר בכל הקשור לדעה חיובית. אנשי הרוח הרוסים שפגשתי, בעיקר תוך עיסוק במוזיקה, פתחו בפני עולם מיוחד ועשיר והביאו אותי לכדי אהבות אמיתיות ורגשות עמוקים. הם […]

אם זהו החום האימתני או משבר גיל הארבעים המתדפק על דלתי, אין לדעת. ברגע שהקלקתי לראשונה על מודעה להעלמת קמטים, הבנתי שאני בצרות. אני? שמדי שנה מודיעה לספר שעבדתי קשה בשביל השערות הלבנות ואינני מוכנה להיפטר מהן בקלות כזו, אני? שמאשימה תמיד את התאורה הלא נכונה ולא את הגיל, אני? שמעריכה יופי מבוגר (בעיקר עם […]

פעם חשבתי שמשמעות החופש הוא לנוח (ואם לא באתי על סיפוקי, לא השגתי את המטרה), לנקות את הראש כדי להחליט דברים, לשנות מחשבה, להתקדם במשהו. פתאום שמתי לב שהייתה לי מטרה ברורה בחופש – ואם כך – האם זה באמת חופש? נסעתי עם ילדיי לעשרה ימים של חופשה במלון אחד, מבלי כוונה לצאת ממנו, ובמהלך […]