כמה שאני אוהבת את הדר יוסף. פינות חבויות בה פשוט זורקות אותי לזמנים אחרים, שלא נאמר גלגולים קודמים. במידה ואין כאלו- היישר לזיכרון הקולקטיבי של יהודי התפוצות. תבליני בדיחי קיימת כבר חמש שנים, ורק עכשיו יצא לי להיכנס אליה. לא רק השם, אלא כל החנות כאילו לקוחה מהמאה הקודמת, ממקום אחר…וזה קסום. מדובר בחנות קטנה […]

כמה יופי בתמה. איזו נשיות. איזו אחווה. כמעט בא לי לשלוח תמונות של מה שקורה שם ישר לבית שמש. האדרת נשים זה פה! פרגון נשי מצליח לרגש אותי. אולי בגלל שרוב חברי הילדות שלי היו בנים, והצלחתי לחוש איתם מאוד מוגנת? אולי בגלל שכמה פעמים בצעירותי הצלחתי להתאכזב מקנאה נשית? אולי בגלל שלפעמים האנרגיה שעוברת […]

בזמן האחרון ממש קשה להגיע למקום "רק" כדי להיות בו. האם שמתם לב כי מקומות רבים מתחילים "להתהדר" בשלל פעילויות? מסיבות תמימות לחגיגת גיל 40 מתגלות כפעילות מאתגרת של לימוד תיפוף או ריקוד מורכב. ערב גיבוש הורים הופך למסכת עינויים עבור הביישנים שנאלצים לשחק, להציג, לשיר. מסיבת יום המשפחה בגן של הילדים מתחזה לשיעור ספורט […]

   שימו לב – המקום נסגר מאז ומתמיד הייתה לי חיבה סמויה לגלישה. זה התחיל כנראה איפשהו באמצע שנות השמונים, כשחולצות OP היו באופנה (תודו שזה מוצלח יותר מאשר חולצות Fame עם פרנזים). זה המשיך מדי שנה כאשר פקדתי (כצופה בלבד) את תחרות הגלישה בחוף הילטון (יש סיכוי שזכרוני מטעה אותי ומדובר בחוף גורדון, או […]

   שימו לב – המקום נסגר חיפשתי את הנשמה של סול קפה. חיפשתי ימינה, חיפשתי שמאלה – לא נמצאה הנשמה… באופן מפתיע, דווקא היום, התאימה לי הניטרליות הזו. אל דאגה, חוסר השפיות זמני בהחלט. אין סיכוי שהוא ימשך מעל כמה שעות ספורות. קורה לכם לפעמים שעודף הרגש מעייף אתכם? אני ניסיתי לאחרונה לעבוד, בשיטות בלתי […]