לא בטוחה שכל מי שקורא אותי יודע זאת, אבל היסטוריית הרובע מבחינתי מתחילה לפני 38 שנים. כן, אני גדלתי כאן, וחזרתי לכאן לגדל את ילדיי. סוג של סגירת מעגל אם תרצו, או פשוט נוחות אם תחפצו (סבא וסבתא שגרים ממש קרוב). האמת, כרגיל, נמצאת אי שם באמצע, ונעוצה היטב גם בעובדה שאני פשוט אוהבת את […]

בשנה שעברה, לקראת ראש השנה, כתבתי תפילה אישית, המורכבת מדברים ריאליים בלבד. בראש הרשימה הייתה תקווה שגלעד ישוב הביתה. המחשבה על כך מעלה שוב ושוב דמעות בעיני. השנה, לאור ההצלחה המסחררת, החלטתי להתפרע, ולקוות לדברים נועזים והזויים במיוחד. אז הנה רשימת התקוות הפנטסטית שלי לשנה הבאה עלינו לטובה. תקווה אחת לכל חודש: שכל האנשים יגידו […]

מזה זמן רב שאני רוחשת חיבה לעם הרוסי, שרק גדלה עם השנים. נכון, הרוסים אותם אני פוגשת הם מיוחדים במינם, והם המשפיעים על דעתי, אבל מי אני שאתן לעובדות לבלבל אותי, בעיקר בכל הקשור לדעה חיובית. אנשי הרוח הרוסים שפגשתי, בעיקר תוך עיסוק במוזיקה, פתחו בפני עולם מיוחד ועשיר והביאו אותי לכדי אהבות אמיתיות ורגשות עמוקים. הם […]

פעם חשבתי שמשמעות החופש הוא לנוח (ואם לא באתי על סיפוקי, לא השגתי את המטרה), לנקות את הראש כדי להחליט דברים, לשנות מחשבה, להתקדם במשהו. פתאום שמתי לב שהייתה לי מטרה ברורה בחופש – ואם כך – האם זה באמת חופש? נסעתי עם ילדיי לעשרה ימים של חופשה במלון אחד, מבלי כוונה לצאת ממנו, ובמהלך […]

השבוע, לראשונה מאז החל החופש הגדול שלנו (ילדיי עדיין בגיל שקייטנות מצליחות להעסיק אותם למשך חודש), היה לי יום וחצי לעצמי. כאמא במשרה מלאה (פלוס פלוס), ימים שכאלו הם נדירים גם במשך שנת הלימודים, ועל אחת כמה וכמה במהלך החופש. בן הזוג שלי ובני יצאו לקמפינג, בתי בילתה אצל סבתא, ואני פיניתי את הזמן לפגוש […]