הבוקר, כשהקצתי לתוך חושך סתווי, ולשגרה מחודשת (סוף סוף), עלתה בראשי המילה איזון. ומה עלה בעקבותה?  כמעט כל מה שיש. כמעט כל מה שחסר. לפחות אצלי. אם זה הרגש המתפרץ שמאזן את המחשבות, הידע, הראש. העיסוק במחשבות שמאזן את היצרים. האנשים המקורקעים שמאזנים לי את הריחופים. העיסוק ברוח שמאזן את החיים הכל כך חומריים שלנו. […]

לאחרונה נתקלתי בכמה יצירות אמנות, כמה שיחות ואי אלו מחשבות שגרמו לי לתהות עד כמה אנחנו רוצים את המציאות שלנו בקדמת הבמה. ולא רק שלנו, של כולם. אני לא אחדש מאומה אם אדבר על יצר המציצנות שמקבל תמיכה מערוצי הטלביזיה, העיתונים היומיים או הרשתות החברתיות. אלו מלמדים אותנו שאם לא נאפשר הצצה לחיינו השגרתיים ("הי. […]

שמתי לב לסוג חדש של הורים, שמשתלטים אט אט על המרחב הציבורי, והייתי רוצה לקרוא להם בשם – ההורה המתעד. השבוע, במהלך מסיבת סיום של הגן של בתי, נחשפתי (בחשיפה מהירה) להיקף התופעה. אסביר את עצמי, אם כי אני בטוחה שיש כמה שכבר הבינו על מה אני רוצה לדבר. אלו יכולים מבחינתי לעבור מיד להשמעת […]