זו הייתה אני שהציעה לדגום את בלאק. אני יודעת שזה מפתיע. משום מה היה זכור לי שלפני אי אלו שנים, אכלתי ונהניתי מההמבורגר הצמחוני שלהם. האם הזיכרון שלי מתחיל לבגוד בי או שמא אלו השנים שלא היטיבו עם טעמי האישי או עם האוכל עצמו? יום שבת הביא עמו שמש כל כך מפנקת, שמצאנו את עצמינו […]

האם המרכז המסחרי הקטן בווייסבורג הופך לאט לאט למרכז קולינרי? פחמימות ממכרות מחד (בייקרי 19), ואוכל ביתי ובריאותי מנגד. אני חושבת שאני יכולה לחיות עם זה בשלום. נראה לי שגם אתם. אבל אתם יודעים ששום דבר איננו פשוט כפי שהוא נראה, וגם המקומות הכי טובים על הנייר, לא תמיד עובדים בשבילנו. אם תרצו או לא, […]

יש ספרים שבעמודים הראשונים שלהם אני יודעת שהם יכנסו לליבי. לפעמים מספיק משפט אחד ויחיד, שבו אני אומרת לעצמי "מה? יש עוד מישהו בעולם שמרגיש כך?" או "איך לא פגשתי עד עכשיו את האדם הנוסף שמתנגנים בו השירים הללו?" או "אם זה לא היה כתוב, שחור על גבי לבן, הייתי חושבת שהרגש הזה רק שלי" […]

סיימתי לקרוא את "חמניות". סיימתי ולא הצלחתי להפסיק לחשוב (שוב) על ההתנגשות הכה אכזרית בין עולמם הפנימי של האמנים לבין העולם הקר שבחוץ, אליו הם נאלצים להיחשף, שוב ושוב, במהלך חייהם. אחדים הצליחו לשמור על סוג של פאסון כלפי חוץ, אם כי לא ברור לי איך. אחרים לא עמדו בזה והתבודדו. אחדים לקחו את זה […]