השבוע פגשתי במקרה חברה מן העבר הרחוק שהזכירה לי כי בתור נערה זכרתי בחורים לפי נעליהם. הפרט הזה בעברי נשכח ממני לגמרי (האם המילה הכחשה כבר חקוקה על המצח שלי?). מאז כנראה פיתחתי חיבה יתרה לכל הקשור בכפות רגליים, לרבות נעליים. עד היום כשאני בוחרת לבוש לאירוע מיוחד, הפריט הראשון שאני בוחרת הוא הנעליים. ידעתם […]

איך נפלו גיבורים. עד גיל 25 לערך, החנות האהובה עלי בעולם הייתה Sock Shop. היום, אני מוצאת נחמה אפילו במחלקת הגרביים של המשביר. כן, אני שומעת את המילה פתטית מתגלגלת לכם על הלשון. אבל רגע, תנו לי להסביר. פעם היה לי מעוף אופנתי. חשבתי שאני די נועזת בכל הקשור ללבוש (כך לפחות דמיינתי את עצמי). […]

כמה יופי בתמה. איזו נשיות. איזו אחווה. כמעט בא לי לשלוח תמונות של מה שקורה שם ישר לבית שמש. האדרת נשים זה פה! פרגון נשי מצליח לרגש אותי. אולי בגלל שרוב חברי הילדות שלי היו בנים, והצלחתי לחוש איתם מאוד מוגנת? אולי בגלל שכמה פעמים בצעירותי הצלחתי להתאכזב מקנאה נשית? אולי בגלל שלפעמים האנרגיה שעוברת […]

   שימו לב – המקום נסגר מאז ומתמיד הייתה לי חיבה סמויה לגלישה. זה התחיל כנראה איפשהו באמצע שנות השמונים, כשחולצות OP היו באופנה (תודו שזה מוצלח יותר מאשר חולצות Fame עם פרנזים). זה המשיך מדי שנה כאשר פקדתי (כצופה בלבד) את תחרות הגלישה בחוף הילטון (יש סיכוי שזכרוני מטעה אותי ומדובר בחוף גורדון, או […]

         כנראה ש"בנימבנות" בקריית שאול היא אחת החנויות הטובות ביותר לבגדי ילדים. יש סיכוי ממש טוב שאתם לא מכירים אותה, משום מה. יש משהו בחנות שמזכיר לי את ארון הבגדים שלי. מסודר מבחוץ, מבולגן מבפנים. כבר שנים שהארון שלי משחק איתי במשחק מחבואים מתוחכם. בגדים נעלמים, מסתתרים, ונמצאים דווקא ברגע שלא ציפיתי. ואז […]