החובבנות חוגגת בסושיה. בעצם, חובבנות אינה מילה גסה. כשמישהו עושה משהו באופן חובבני, אין זה אומר שהוא עושה אותו באופן לא טוב. זה אומר שהוא אינו עושה זאת לפרנסתו, לא? חשבתי וחשבתי והגעתי למסקנה מה חסר לי שם – יצירתיות. הכל מאוד בנאלי. מדי בנאלי. ערב מוקדם אחד, לקחתי את הילדים חובבי הסושי לשם. […]
אחת מגלה את אמריקה בסינמה סיטי…
החופש נחת על הרובע בפתאומיות. חופש של שבועיים. למה להסתפק בשבוע וחצי של חגים ושבתות, אם אפשר לצרף עוד כמה ימים וליצור גשר חזק מעל תהום מערכת החינוך. במסגרת החופש, החלטתי בצעד אמיץ ונדיר לפקוד את אחד מבתי הקולנוע הקטנטנים הסמוכים לרובע – סינמה סיטי. למען גילוי נאות, אציין כי זו אינה הפעם הראשונה שאני […]
הטוהר של ללין
פוטוגני? לא אצלי, תודה.
לא ברור מדוע נכנסתי לפוטוגני, אבל מיד כשזה קרה, נזכרתי שאני זקוקה לאלבום חדש (כבר שנה שלא סידרתי את ארבע התמונות שיש לי של הילדים מהשנה החולפת, ואפס התמונות שלי). בינתיים ראיתי שיש כאן בחנות גם משחקים לקטנים (פאזלים, משחקי קופסא, יצירה), משחקים לגדולים (אי אלו תלבושות לאייפון, אייפוד, אייפד ושאר חברינו החדשים והיפים), כלי […]
הביישנות של סאטורי
שבת בצהרים. ארוחה משפחתית בסאטורי. המנות מגיעות בזו אחר זו ומפתיעות לטובה. ממש כמו רוב האנשים שאני מכירה, יש לי הרגשה שסאטורי סובלת מדימוי שלילי. נראה שהיא קצת מפחדת מחשיפה. ביישנית שכזו. משום מה, היא כמעט לא מוכרת. יושבת לה באנונימיות ובשקט בין פסטה מיאה וסבתא ג'אנענע, כאילו מחכה שמישהו ישים לב אליה. צנועה […]
- « Previous Page
- 1
- …
- 109
- 110
- 111
- 112
- 113
- …
- 122
- Next Page »