פוסט שימושי לבעלי העסקים ברובע

מכירים את זה שאתם נכנסים למקום, שומעים את השיר שמתנגן ברקע ונמסים? יודעים שהמקום יהיה לטעמכם? מרגישים בבטן את כל ההתנגדות מתפוגגת? אז הנה הרשימה שלי…

חנויות

חנות בגדי מעצבים –  כאן נדרשים שירים שישלחו אותנו רחוק מכל מה שהיינו מעזים לחלום עליו ביומיום…לכו על הקיור, כולל האלבומים הלא ממש קלים לעיכול.

חנות נעליים – אצלי עובד כל דבר מבית היוצר של דפש מוד… כנראה הקול של דייב גאהן משתלב באופן בלתי מוסבר עם הנשיות המתפרצת שלי בעת רכישת נעליים.

חנות הלבשה תחתונה –  ללא ספק קולה המלטף והחושני של טוני ברקסטון, שרוצה לשלוח אותי ישר למיטה עם פנטזיות פרועות. החל מהגיטרה הספרדית וכלה בתחושת ההיי שהיא מצויה בה.

חנות בגדי ילדים – ביצועי Cake לכמה מהקלאסיקות המודרניות ההזויות. ביצועים שיגרמו לנו לחייך, אבל גם לראות דברים בפרופורציה.

חנות צעצועים – להקות מרעננות ומשמחות. הייתי מכינה פסקול המורכב מדי-לייט, ביוטיפול סאות' (אם כי Don't marry her לא ממש חינוכי לילדים), מורצ'יבה.

חנות ספרים –  הייתי הולכת על שירים מורכבים. כאלו שמציתים את הדמיון. אולי The Legendary Pink Dots ?

חנות שוקולד –  כחובבת שוקולד מריר וחזק הייתי בוחרת בניק קייב ולאונרד כהן. לטובת אוהבי המתוק הייתי מוסיפה אחת לכמה זמן את INXS, ככה בשביל הפינוק.

הירקן השכונתי –  מוזיקה אישית. לחישות עדינות. שירים שעושים חשק למרק ירקות חורפי מנחם. נינה סימון שרה Stormy weather

חנות יינות – ללא ספק שיריה הענוגים של קייטי מלואה, לרבות הביצוע הנהדר ל Lilac Wine.

מעדנייה אקסקלוסיבית – שנסונים צרפתיים, עם הרבה אהבה, רגש, תסכול ורומנטיקה פריזאית.

חנות טבע – הפסקול של The Big Blue, בלופ אינסופי וממכר.

סופר גדול והמוני – פרנק סינטרה, הוא ואלפי שיריו, עיניו הכחולות וקולו המלטף. אי אפשר לטעות איתו.

מכולת שכונתית – כאן הייתי נהנית מהאינטימיות של נטלי מרצ'נט, וגם מהאג'נדה של עשרת אלפים המניאקים שלה.

בית מרקחת שכונתי –  אם אנשים כמוני צריכים להיכנס לשם, עם כל הפחדים הבלתי מוסברים שלהם – כדאי ללטף אותם, לתת למוזיקת הרקע להרגיעם, להראות להם שהשד אינו נורא כל כך, שגם הביקור הזה יבוא על סיומו. הייתי נרגעת עם בלדות רוק, כולל Skid Row, Guns 'n' Roses, Metallica . אולי אפילו שירים שקטים של הפלפלים האדומים החריפים…

משרד תיווך –  כאן צריך סבלנות, אופטימיות ומעוף. משימה לא פשוטה לבעל העסק. ממליצה על ג'אז ווקאלי, וכמה שיותר צעיר…

בתי קפה ומסעדות

בית קפה קטן ושכונתי –  חמשת אלבומי הסטנדרטים האמריקניים של רוד סטיוארט בלופ אינסופי, עם איזון עדין של אלה פיצ'רלד מדי פעם.

בית קפה עסקי (נניח ברמת החייל) – האם נדרשת אווירת ת'אכלס שתגרום לנו לסגור עסקאות? משום מה לא עולה לי כלום בראש… הייתי דווקא מפתיעה עם איזון רגשי ועדין לעולם העסקים הקר. דיוויד גריי. מושלם!

מסעדה יפנית – אלבומים המשדרים יופי, אסתטיקה וניקיון. משהו כמו פטרישיה קאס – Piano Bar.

מסעדה איטלקית – דווקא כאן הייתי מפתיעה עם השירים הנהדרים של פינק מרטיני, שיוצרים אווירה איכותית ולא שולחים אותנו יותר מדי רחוק…

מסעדת בשרים  – מה שבא לכם. לא תמצאו אותי שם ממילא… מצידי שימו את שרית חדד, ריטה או אפילו גלגלצ.

בר שכונתי  – בריאן פרי, פרינס, U2, ברוס ספרינגסטין, דיוויד בואי והבלחות שובבות של ביורק וסינדי לאופר מדי פעם. רצוי בדיוק כאשר הכוס מתרוקנת ויש לשקול האם להזמין משקה נוסף.

פיצרייה –  מתבקש לומר שירים נפוליטניים. אבל בינינו, גם שירי סן רמו ונגיעות אופרה יתקבלו בברכה ליד המשולש שלי…

חומוסייה שכונתית –  כדי ללכת הפוך על הפוך הייתי שמה פה בשקט בשקט את מריה קאלאס…

והנה, ממתק אחרון… לפחות בשבילי.