בתום הביקור בארקפה רמת החייל, הייתי חייבת לקרוא מה יש להם לומר להגנתם. פתחתי את אתר האינטרנט שלהם. הצצתי ונפגעתי. כמה יומרות. אאוצ'.
תפריט הקפה נשמע כמו מערכון מארץ נהדרת (אספרסו, מקיאטו, מקיאטונה, קפוצ'ינו, קפוצ'ו, לאטה, לאטה מקיאטו, פילטר, קפה קון פנה, פנונה, וגם הכל כפול), היחס לכל פול קפה בודד ממש מעורר בי רחמים כלפי העגבניות של אייל שני, והאפייה הפריזאית נשמעת כדורשת דיוק ברמת הננוטכנולוגיה.
לאחר קריאת המלל באתר, ממש לא נעים לי לומר זאת, אבל אני חייבת – הקפה שלהם פשוט לא טעים לי. מה לעשות. זה מחזיר אותי לאחד ממשפטי המפתח בתיאטרון הישראלי, שנכתב ע"י ענת גוב, ונאמר באופן בלתי נשכח ע"י קרן מור – "גם אוכל בצבא זה לא נעים ולא טעים, אז מה? לא אוכלים?" – שם הקונטקסט קצת שונה, אבל הנקודה היא אותה נקודה – האם חייבים? אז זהו- כשמדובר בקפה של ארקפה, ממש לא. כל הקטע האיטלקי הזה לא עובד כאן. בכל אופן – לא עלי.
בארקפה כדאי דווקא להתמקד בניחוח הצרפתי – הלחמים שלהם נהדרים, הכריכים עשויים כמו שצריך. העוגיות לעניין. קרואסון השקדים מככב כבר שנים בראש מצעד המאפים בארץ.
בסניף ברמת החייל יש את כל מה שאני לא אוהבת בבתי הקפה – הוא גדול מדי, קר מדי, אין בו אווירה בכלל, הריהוט עשוי אלומיניום קר, הצוות נראה די אומלל מעבר לדלפק, וגם הקטע הזה שעלי להביא לעצמי את הקפה הוא לא ממש לעניין. תמיד קיים אצלי החשש (המוצדק) שהקפה שלי יגיע כשהוא מעטר את השמלה שלי, במקרה הגרוע ביותר, או את הרצפה, במקרה הגרוע פחות, ולא את המגש. הקטע של הגינה הוא די נחמד כקונספט, אבל משהו בו מפוספס. מי שהציל את המצב מבחינתי היה הפיקוס הענק שישבנו למרגלותיו, והעביר לי את רוח תחילת הסתיו בליטוף עדין דרך עליו הירוקים.
ישבתי שם, טעמתי פיננסייר שוקולד, שגרם לי חשק עז לפרלין ראוי, משהו כמו שוקולד מריר וחלבה של מקס ברנר, ממש מעבר לרחוב. לגמתי מהקפה שלא נעם לי ולא טעם לי, וערגתי לסיקפה שבקצה השני של הרחוב. אמנם דשא אין שם – אבל מבחינתי הוירטואלית הוא בכל זאת ירוק יותר.
קצת כמו בגדי המלך החדשים – מצטערת, אני לא מתכוונת להעמיד פנים שהקפה טעים לי. על אף היומרה, על אף המקצועיות, על אף החשיבה כביכול על הפרטים הקטנים. גם אם אהיה בודדה במערכה – אותי תמצאו בפעם הבאה בקפה השכונתי, הקטן, האקלקטי, נטול הפוזה, זה שאין בו ניחוח צרפתי או שיק איטלקי, אבל הוא טעים…
ארקפה – הברזל 27.
אני אף פעם לא שותה קפה בארקפה.