את הפעילות שלי ברובע צפון מזרח התחלתי בשנת 2005. למעשה אני כאן אתכם ברובע כבר 16 שנים.

ברבות השנים הפכתי, ואני לא מתביישת לומר, לסוג של המורה לדרמה המיתולוגית של הילדים. התחלתי את דרכי כשחקנית והמעבר להוראת תיאטרון נעשה מתוך בחירה והכרה שזאת האהבה האמיתית שלי וכתוצאה מכך כל העשייה שלי, כל הפעילות, מגיעה ממקום של מסירות גדולה ומכל הלב. אני שחקנית נשמה.

עם פרוץ הקורונה למדו בסטודיו במה צעירה לתיאטרון כ- 125 ילדים בקבוצות השונות על פני כל ימות השבוע. הסטודיו פעל במבנה של משען נאות אפקה. היה שם חלל גדול מאוד ויפה מאוד אותו שכרתי והפכתי אותו לממלכה של תיאטרון.
ילדים היו מגיעים לשיעור נסיון ונשארים איתי 5 ו- 6 ו- 7 שנים, יש כאלה שיותר. גידלתי כאן דורות.
החוג התפרסם כמקום איכותי גם בזכות השמחה הגדולה שהעניק לילדים וגם בזכות היותו בחלקים ובמקרים מסוימים סוג של חלופה לטיפול ריגשי (זאת למרות שמעולם לא למדתי שום סוג של תרפיה ואני רק מורה לתיאטרון עם הרבה הרבה נסיון).

באמצע חודש מרץ פרצה המגיפה ודלתות הסטודיו נסגרו באחת!
המבנה ביסודו משמש כדיור מוגן והתמהיל של אוכלוסיית מבוגרים, קורונה וילדים וקהל רב שנכנס ויוצא בשעריו לא עבד טוב בלשון המעטה!

כולם היו בלחץ גדול על גבול ההיסטריה וביום אחד אמרו לי שלא ניתן יותר להפעיל את החוג אצלם.
וככה עם ציוד של חדר תיאטרון מאובזר: פרגודים, קלעים, חלקי תפאורה, קוביות עץ גדולות, בדים, תלבושות וים של אביזרים התחלתי לחפש מקום. איפה להתאכסן, היכן להפעיל עסק שכזה שכל כולו ילדים ונוער, שנכנסים ויוצאים ובאים מידי שבוע לחגיגת התיאטרון שלהם. הנדודים החלו. אקצר ואומר, שברוב הפתעה הצלחתי לשרוד…

הלכתי לקראת הקהל שלי ונתתי הנחה משמעותית בתקופה בה עבדנו בזום ובחוץ בגינה ציבורית. אחר כך שכרתי מקום פרטי בשכונת המשתלה והצלחתי לסיים את השנה עם 80 תלמידים שעלו עם 8 הצגות סיום מול קומץ הורים נרגשים – לאולם נכנסו עד 10 איש אשר ישבו במרחקים זה מזו וכמובן עם מסיכות.

בהמשך כאשר התחילה השנה החדשה עשיתי סדנאות חד פעמיות בחלל מאוורר ופתוח באוהל של קרקס פלורנטין, ואז קיבלתי את ההזדמנות המקסימה מרותי בארלי לפעול במעוז אביב בחוץ על הדק שליד הגינה הקהילתית מתחת לעץ הפיקוס באווירה קסומה במיוחד.
הקיץ הגיע ואיתו החמסינים ולא ניתן היה להמשיך לפעול בחוץ… ושוב נדדנו. הפעם למרבה המזל יצרתי קשר עם מנהלת מרכז קהילתי ברמת החייל והיא ברוב טובה הושיטה יד ונתנה לי אפשרות לשכור דרכה מקלט ציבורי של עיריית ת"א.

ואז הגיע עוד גל… ואתו שוב הגבלות, כללים, ואיסורים ומכיוון שמדובר במוסד ציבורי עירוני, נסגרו הדלתות ותהליך החשיפה לקהל שלי, מתן שיעורי נסיון ורישום תלמידים וותיקים ואו מצטרפים חדשים שוב נעצר.
בינתיים המנהלת המקסימה אשר השיטה אז יד התחלפה, ובמקומה הגיע מנהל חדש למרכז הקהילתי גם הוא בחור מקסים.

אבל פתאום פרצה לה מלחמה, זוכרים את "מבצע שומר החומות"? או אז פתחו את המקלט לציבור הרחב ובעקבות זה חוזה השכירות שלי מול המרכז הקהילתי צץ ועלה ונתגלו בו אי אלו בעיות. בשלב זה נאמר לי שהמרכז הקהילתי אינו יכול להשכיר יותר את המקלט כי נכס זה ששייך למחלקת המקלטים העירונית. ועוד אי אלו הגבלות אשר אינן מאפשרות המשך עבודה בחלל שכזה.

ושוב מצאתי את עצמי נודדת.
למזלי בזמן קצר מאוד מצאתי מענה בביה"ס עירוני יד'. מסתבר שביה"ס משכיר חללים אחר הצהרים לחוגים ופעילויות ולמזלי נמצא עבורי חלל מתאים להפעלת חוג הדרמה.
ועכשיו אנחנו שם והחוג ממשיך להתקיים.

בספטמבר נתחיל שנה חדשה ואנחנו תיקווה שנעלה על המסלול. עברנו שנה וחצי סופר דופר מורכבת, הצלחנו לעשות הצגות ולהנות ולהמשיך בעשייה מבורכת שמעניקה לילדים מקום לצמוח, להתפתח ולהתבטא, במה לחלומות, למאווים, ולשמחת היצירה. ואם הצלחתי לגעת כאן בלבבות, אז בואו… אני מזמינה אתכם לבוא ולהיות חלק מסטודיו במה צעירה לתיאטרון.

ב- ❤️ אביטל קורמן כרמון

חוג הדרמה שלכם – במה צעירה לתיאטרון
החוג מתקיים בשיכון דן, בביה"ס תיכון עירוני יד', רחוב אבן ספיר 8, בניין ב.

מוזמנים להציץ פה להתרשמות.

לדף הפייסבוק של במה צעירה לתיאטרון.

ההרשמה החלה :):):)
☆ הקבוצות קטנות עד 15 משתתפים בלבד. פרטים נוספים והרשמה צלצלו ישירות אלי – נייד: 0509977119
שלכם ב- ❤
אביטל וצוות הסטודיו של במה צעירה לתיאטרון