בפנטזיה שלי, כלומר- אחת מיני רבות, אני מגיעה בשעות הבוקר לתחנת הרכבת של מרכז הירידים וחווה חוויה חדשנית ומלטפת מתחילת הדרך ועד לסופה. החוויה מתחילה במסוע אשר לוקח אותי אל אולם הנוסעים, מניח אותי בעדינות בחיקו החם של הקפוצ'ינו המפנק של אילנ'ס ומשם לוקח אותי אל הרציף הממוזג להמתנה של דקה, שתיים, לא יותר, לרכבת הבאה שתיקח אותי ליעדי האקזוטי.

המציאות, הנוהגת להתנגש בפנטזיות שלי מדי פעם בקול רעם גדול, לא מוותרת גם כאשר מדובר ברכבת ישראל.

לאחר הבדיקה הביטחונית הקפדנית בכניסה, הכוללת פשפוש מעמיק בתיקי העמוס, והמעבר דרך מסדרון בעל אקוסטיקה פרובלמאטית במיוחד עבור חובבות נעלי עקב, את מוצאת את עצמך קרועה בין מבטיהם האומללים של מוכרי העיתונים היומיים המקיימים בינם תחרות בלתי סמויה על ליבם של העוברים ושבים.

מחוז חפצי, הקפיטריה המיוחלת, או קפה עלית, מתגלה כמשהו דומה יותר לקיוסק. ניתן למצוא בו חטיפים, כריכים בעלי חזות צבאית לכל דבר, קרואסונים חיוורים, טוסטים אשר גם החימום לא מסייע לגבינה שבהם להיות נימוחה ואייס קפוצ'ינו שנדמה כי עדיין לא התאושש מההכלאה עם הברד עתיר צבעי המאכל אותו לגמנו בילדותינו.

נקודת האור היחידה שלי במקום הינה הימצאותו של חלב הסויה. לאחר שאני מזמינה קפוצ'ינו, אני מתעשתת ומתקנת לקפה הפוך, כי מניחה שזה מיותר לבלבל את המוכר החביב והלחוץ על הבוקר. דוגמת הכוסות אינה משתלבת בשום דרך עם השיק שלי, וצבען החום המדכא אינו תואם את הקיץ הישראלי. הייתי הולכת על צבעי פסטל – משהו שירגיע את העיניים הלוהטות.

אני פוסעת אל המדרגות ועולה אל הרציף הדביק, המאכלס חיילים מיוזעים, עובדים מיואשים ואמהות טרוטות עיניים. דקה או שתיים של המתנה אינן ריאליות במציאות הישראלית. יום אחד הסביר לי מנהל התחנה כי איחור של 15 דקות אינו נחשב איחור. הקפה מתקרר, אף על פי שמזג האוויר הינו בעל פוטנציאל הרתחה.

עליתי על הרכבת. אם ציפיתי למושב מתכוונן, מיזוג אוויר איכותי ושקט מרגיע, כנראה הייתי צריכה לטוס ליפן. ברכבת ישראל עדיין לא מצאו את הטמפ' האידיאלית, את הווליום המתאים לכריזה ואת המנגנון להשתקת צלצולים סלולריים מחרישי אוזניים.

ניסיתי להתעלם מכל המפגעים וללגום בשלווה מהקפה. האם הזכרתי שזה קפה עלית? מה קורה שם לעזאזל? האם בעלית לא מצעידים את הקפה קדימה לשנות האלפיים? על מה אני מדברת – הקפה הזה עדיין תקוע בעלייה השנייה. הטעם והמרקם הם של פעם. הפנטזיה האילנ'סית שלי נדמית כבדיחה ממש גרועה כרגע. והבדיחה היא כנראה עלי…

קפה עלית- תחנת הרכבת – האוניברסיטה, מרכז הירידים. שד' רוקח 95.

http://mystrauss.strauss-group.com/categories/81?gclid=CJ_Q6bWL46oCFQYK3wodBkxH_Q