2019 נפתחה בסערה. טוב, סערה נוסח תל אביב – קצת גשם, רחובות פקוקים, וכלב אחד שהוציא אותי לטיול וגרם לזה שג'יפ אימתני הואיל בטובו להתיז עלי את כל המים שזרמו ברחוב קהילת קייב באותו הערב. והם זרמו.
אבל קודם כל בואו נסכם את 2018.
18 דברים שקרו ב 2018
- מה קראתם בבלוג? הכי אהבתם להתעדכן במחירי הנדל"ן, לגלות את מכון היופי הקסום, ולהבין מה זה קפה מוות. כנראה שיש לנו פה ברובע מגוון גדול של תחומי עניין 😊
- השנה בפעם הראשונה ביצעתי סקר בקרב העסקים המקומיים (בחסות מרחב צפון מזרח של עיריית תל אביב) כדי ללמוד מה הם הצרכים הבוערים שלהם. בגדול, כמו כולנו- הם פשוט מחפשים הכרה. ולכן – צאו, הכירו אותם, ספרו לחברים. הפרגון לא רק יעשה נפלאות לעור הפנים שלכם, אלא גם יעזור לכלכלה המקומית ברובע.
- בתחילת השנה העברתי קורס בלוגריות מקומי קהילתי, בסבסוד של מעמד האשה – עיריית תל אביב (שמתם לב למגמה?), ל 30 נשים מקסימות. חלקן כבר הקימו בלוג ויש להן המון מה לומר. מרגש.
- קהילת העסקים המקומיים ממשיכה להתפתח. מפגשי העסקים המקומיים, שהחלו כיוזמה שלי לעידוד הכלכלה המקומית, התייצבו כמרחב מאפשר לצמיחה, פרגון, היכרות. ואנחנו תמיד שמחים להכיר עוד עסקים מהרובע.
- השנה לימדתי יותר ויותר, וגיליתי שזה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות: להרצות. הנה טעימה קטנה שלי מדברת על אחד הנושאים האהובים עלי – תוכן.
למדתי עוד על העולם המרתק של התוכן. ואני מתכננת להמשיך להעמיק בו ב 2019. - התחלתי ללמד קורס אקדמי, הראשון בישראל, על ניהול קהילות דיגיטליות, במסגרת לימודי תואר ראשון במנהל עסקים במרכז למשפט ועסקים. מסתבר שאפשר לעשות היסטוריה גם בלי להתכוון. והכל בזכות הבלוג הזה, והעולם שגיליתי בעקבות הכתיבה בו.
- אירחתי פה בבלוג בעלי עסקים שחלקו מהידע שלהם בנדיבות – על הורות, וספרים, על נדל"ן ועל כתיבה. ויש עוד. כנסו לגלות.
- גיליתי עוד כמה יוזמות מקומיות בעולם שנתנו לי (ואולי גם לכם?) השראה. למשל על תלמידי בית ספר שמבשלים להומלסים.
- התארחתי בבלוגים אחרים. הנה- למשל בבלוג של COLU כתבתי על כלכלה מקומית.
- קראתי המון ספרים – על קהילות, על תוכן, על כתיבה ועל התפתחות אישית. וגם כמה רומנים סוערים. אם אתם רוצים המלצות, תנו סימן. יש לי בשפע.
- יצא שנושא האושר זכה לייצוג הולם בספרים שקראתי השנה. אחרי 8 ספרים, נדמה לי שאני יודעת קצת יותר על מה הופך אותנו למאושרים. קהילה ונתינה מככבות שם! אגב, הספר המומלץ שלי בנושא הוא Happier Now של נטלי קוגן.
הכתיבה היא חלק מהאושר שלי. מדיטציה בפני עצמה. - בזכות סדנת ניהול קהילות שהעברתי לארגונים חברתיים, למדתי שלא מעט יוזמות חברתיות הגיעו מתוך קהילות דיגיטליות. לפעמים דברים יפים מגיעים גם מהעולם הוירטואלי. זה היה מעניין ומרגש. על אחת כזו גם סיפרתי לכם.
- הרחבתי קצת את העיסוק שלי בתוכן – הרציתי והעברתי סדנאות בנושאים כמו מעורבות באמצעות תוכן, השפעה ברשת, קהילות ואפילו משיכת מועמדים למשרות דרך תוכן.
- החלטתי לצלול למימי האינסטגרם החמימים. די נעים לי לשחות שם, האמת. מוזמנים להציץ מה אני עושה שם.
- היו לי גם לא מעט רגעי ייאוש. כנראה זה חלק מהדרך של כל מי שחולם, מנסה להגשים ומערב רגש בכל דבר. בסוף כל רגעי הייאוש, אגב, היתה איזו תובנה או הארה ולפעמים גם עשייה. וכמו שקורה לא מעט, ממש לאחר רגעי ייאוש, הפציעה השמש. הנה תראו:
- באחת הסדנאות שהעברתי על ניהול קהילות, מישהי סיפרה לי (ולכל המשתתפים) שבזכות פוסטים שלי על כלכלה מקומית (ואני חשבתי שאף אחד לא באמת קורא אותם חוץ ממי שלא נעים לו ממני) היא הקימה עמותה לעידוד עסקים מקומיים בגליל. 😊 יש לכם את זה ביותר מפרגן ומחמם את הלב?
- בפן האישי – אימצתי כלב (אותו אחד שכיכב בפתיח), שיפצתי את הדירה, דיוושתי על האופניים בזיגזגים כמיטב המסורת, גיליתי עוד עסקים מקומיים, למדתי המון, לימדתי לא מעט, התרגשתי שוב ושוב.
- המשכתי לכתוב בבלוג הזה. אחת לשבוע או שבועיים יצאו פוסטים על עסקים, אירועים, יוזמות מקומיות, טיפים. למרות רגעי הייאוש שציינתי, בסוף משהו מנצח – ההתמדה נובעת מהאהבה שלי לקהילה שכאן ולעסקים המקומיים.
מעניין מה תביא איתה 2019. ספרו לי – איך היתה השנה שלכם?
וזה היה הפסקול שלי השנה. לא חדש, לא עדכני. לא דיגיטלי. אבל הכי בלב:
מה דעתכם? אשמח לשמוע