תנשמו עמוק.

גם לי זה קרה כשדורית התיישבה מולי והציגה את הרעיון שלה. נשמתי. יותר מפעם אחת. ואחרי שקצב הלב שלי חזר לסדרו, פקחתי זוג עיניים, כריתי אוזן, והתחלתי להקשיב.

הרעיון של קפה מוות הוא להפגיש בין אנשים, לעיתים זרים מוחלטים, כדי לדבר על נושא שברוב המקרים, בתרבות המערבית, נחשב לטאבו – המוות.

המפגש כולל תה או קפה ותמיד תמיד עוגה (כי עם כל הכבוד למוות, צריך ליהנות מהחיים).

כמו הרבה דברים טובים – הבשורה הגיעה מהממלכה המאוחדת. המיזם החל בהאקני (לונדון, אנגליה), בשנת 2011, ע"י ג'ון אנדרווד, על פי רעיון של ברנרד קרטאז. תוכלו לקרוא קצת על הרעיון והמיזם, כאן.

כיום, ברחבי העולם יש מעל 7,000 יוזמות מקומיות של קפה כזה, כולן ללא מטרות רווח ומובלות בהתנדבות. הרעיון הוא פשוט לדבר ולהקשיב – אין מטרות מוגדרות למפגשים.

דורית השתתפה בקבוצה כזו והחליטה שהיא מעוניינת להקים אחת גם באזור שלנו.

אני מפנה את הבמה לדורית מושינסקי – ברגמן:

הרעיון להרגיש בנוח לדבר על מוות נשמע לי מוזר אך מצא חן בעיני… האם כי הגעתי לגיל או כי חוויתי את מותם של ארבעה אנשים יקרים לי בתקופה כל כך קצרה?

המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אז למה אנחנו פוחדים ממנו? חרדים לדבר עליו?

הרעיון לדבר על מוות בתקווה להפחית חרדה ופחד ולאפשר לעצמינו לחיות חיים מלאים ומשוחררים שבה את ליבי והצטרפתי לקבוצה שכזו. במפגש האחרון רצינו להמשיך – להמשיך להיות יחד ולשוחח בנינוחות שכזו.

אם נושא המוות מעסיק גם אתכם, הצטרפו אלינו לקבוצה חדשה המתגבשת כאן ברובע על כוס קפה ועוגה בסלון ביתי. ניפגש אחת לשלושה שבועות לשיחה ללא ביקורת וללא שיפוט. מקשיבים. מדברים. ואז הולכים הביתה.

מתחילים בימי ראשון בחודש נובמבר. המפגש הראשון יתקיים ב 2/11/19, ונמשיך ב 7 מפגשים עוקבים.

שעות המפגשים: 16:00-18:30

התקשרו אלי 052-5281281

דורית

קצת עלי – היום אני מלווה אנשים למצוא את הדרך (שלהם) במסע חייהם.

מאמנת אישית וקבוצתית בדגש על יחסים בינאישיים מעל 30 שנה.

לאחר קריירה בבתי חולים כאחות מוסמכת.

"לפעמים עלינו להרהר במוות בשביל לחיות טוב יותר" שבלייה דהה מרה.

תודה רבה לדורית, ובהצלחה במיזם המיוחד והחשוב הזה!

וזה השיר שהתנגן בי כשקראתי את מה שדורית כתבה: