האמת? אני ממש אוהבת את יום כיפור. לא בגלל הצום, ובטח לא בגלל האופניים, אלא בזכות השקט.
לשמחתי, הילדים שלי גדלו והם רוכבים עם החברים, כך שאני יכולה להתמסר לפעילות האהובה עלי כל כך: קריאה.
ביקשתי מבעלי העסקים המקומיים להמליץ לכם על ספרים ליום כיפור. הנה מה שיצא:
(מוזמנים לאחת הספריות הקהילתיות כדי להצטייד בספר מהרשימה)
ענת רונאל מטלון, יועצת קריירה ומנחת סדנאות:
ההמלצה שלי היא על רשימת המשאלות.
ספר מרתק. כתוב בצורה מקסימה וזורמת (ממש הצטערתי כשנגמר). מדגים שגם אם אירוע נראה בהתחלה שלילי, יכול להוביל בסופו של דבר לתוצאה חיובית שאחרת לא היו מגיעים אליה.
כשאמה של ברט הולכת לעולמה, משאירה אחריה תנאי לקבלת הירושה: מילוי רשימת המשאלות שכתבה בגיל 14.
היא נאלצת לעזוב משרה בכירה ולעבוד כמורה עם אוכלוסיה חלשה… מה שמוביל אותה בסופו של דבר להגשמה אישית (מה שמרתק אותי כיועצת קריירה).
בקיצור: מומלץ ביותר גם כמהנה בקריאה וגם כבעל ערך משמעותי.
אורה צאיג, יועצת פנג שוואי ואמנית:
הילה קרן שטיינמץ, אדריכלית שימור ומדריכה בבלקן:
ה"גשר על הדרינה" של איוו אינדריץ' הוא ספר מצוין, שמעבר לכך שעליו זכה אנדריץ' בפרס נובל, הגשר הוא אתר מורשת עולמית של אונס"קו.
הגשר, עומד על תילו מאז המאה ה16, הוא עבודה מדהימה של האדריכל העות'מני סינאן, המוכר לנו כמעט אישית משער שכם בירושלים.
אנדריץ', שגר בצעירותו אצל המשפחה בוישגראד, העיירה שבה חוצה הגשר את הנהר, טייל לאורכו כילד צעיר והיה עד לסיפורים ואמונות הקשורות לגשר. הספר מתאר אירועים שונים, אגדות וסיפורים,כולם סביב הגשר. חלקם אגדות עממיות וחלקם אירועים היסטוריים ידועים הכתובים ברגישות מופלאה. אנחנו הופכים להיות עדים לאירועים אמיתיים, יחד עם הגשר במהלך ארבע מאות שנים,לאורך השינויים הדרמטיים במרחב. לא נוכל לנתק את העובדה שהספר נכתב במהלך מלחמת העולם השנייה, זמן שבו אנדריץ' הסתגר בדירה קטנה בבלגרד וכתב ספרים ומאמרים, שיצאו לאור לאחר המלחמה. שלושה מהם זיכו אותו ב1961 בפרס נובל, והוא נחשב אחת הדמויות הסרביות המשפיעות של המאה העשרים.
אם חפצה נפשכם לטייל עימי לאורך הגשר, לשבת על ה"קפיא" במרכזו, ולהמשיך לבית הקפה שעל גדת הדרינה ולהקשיב לאחד הסיפורים מהספר, הצטרפו אלי לטיול ל"לב הבלקן", מבלגרד לסרייבו, בראשית מאי. הטיול יוצא במסגרת "רואים עולם" החברה להגנת הטבע.
כל הפרטים יפורסמו אצלי בדף וכמובן גם באתר "רואים עולם". ותמיד מוזמנים לפנות אלי אישית
שלומית ליקה, עורכת ספרים ומלווה כותבים:
גבר אישה ציפור- איריס אליה כהן.
כמו במכתוב גם פה מפליאה אליה כהן בתיאורי אהבה והתשוקה מהיפים בשפה העברית. זו אהבה מיתית גדולה מהחיים שהזכירה לי את תרה של צרויה שלו ואת שאהבה נפשי של גייל הראבן. גם גיבורת שאהבה נפשי ממשיכה באהבתה לאורך שנים, נדמה שהיא טבועה כולה בחותמה ואינה מדמיינת חיים אחרים בלעדיה. קנו אותו ותתחילו שנה של אהבה.
הגעתי לספר הזה לאחר שקראתי את ספריה של איריס אליה כהן, ממכתוב הנהדר החושני שעוסק גם הוא בשאלות של זהות ושל האחר המזרחי והערבי, דרך דושינקא נשמה בו האחר הם בני העלייה הרוסית, וכלה בגלבי העוסק בחטיפת ילדי תימן. אהבתי מאוד את שני ספרי השירה שלה שחרחורת ופלא הנפלא. והייתי גם בהופעה נהדרת בעקבות פלא. כך שאני אוהבת ועוקבת אחר יצירתה מההתחלה. פלא אפשר לי ראייה חומלת, מלאת הומור ומפוכחת גם על הלידה שלי שהייתה, ארוכה, כואבת, קשה ומלאת התערבויות.
גבר אישה ציפור הוא סיפור על אהבה, אהבת ילדות שהייתה לאהבה בוגרת מלאת דרמות. זהו סיפור אהבתם של דליה ויואל, המשתרע על פני שלושה עשורים ומתרחש בצמתים שונים על ציר חייהם: בילדותם, על גדות בריכה טבעית, שדות שלף ובתי כפר חד־קומתיים; כנער ונערה, למרגלות בניין רב־קומות בעיר הגדולה; וכאנשים בוגרים, במסדרונות ההוצאה לאור, כשדליה היא סופרת בראשית דרכה ויואל כבר היסטוריון מבטיח. בפעם הזאת, כך נראה, יצליחו סוף־סוף לממש את אהבתם. האומנם? היֵלכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?
נעה שטרייכמן, מאמנת ושותפתי להנחיית מפגשי העסקים ברובע:
אני אוהבת מאד לקרא ספרים מכל הסוגים, וככה היה תמיד – מאז שאני זוכרת את עצמי. (זיכרון ילדות שלי – אני בכיתה ה' חוצה את הדשא הגדול ביוטבתה באמצע הלילה וממהרת לבית הורי בגלל ספר מפחיד מאד שקראתי – הלוואי שהייתי זוכרת מה הוא היה..).
כיום יש ליד המיטה שלי סיפורת וספרי עיון ואת מוסף הארץ שהוא כמו ספר של מסות קצרות שמתחדש כל שבוע.
יום כיפור שמביא איתו שקט מכל מכלול האלקטרוניקה הוא הזדמנות להעמיק בספר הדורש ריכוז ומחשבה, ספר שקריאה בו רלוונטית ומשמעותית ונותנת פרופורציה תמיד. וההמלצה שלי להשיג עותק של "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל.
זהו סיפור הישרדותו של פרנקל במחנה ריכוז, המסקנות שלו מתקופה זו והחלק השני מפרט שיטת טיפול שפיתח בעקבות חוויות חייו.
קצר, חזק, ונגיש.
מתוך כל ספרי "החובה" זהו ספר שהוא זכות.
איני שומרת מצוות רגילה אך רואה ביום כיפור הזדמנות – זמן לעצור, להעמיק, להפגש באמת עם עצמי ועם הסובבים איתי.
לגלות ולחשוב על משמעות הדברים.
לפתוח את השנה בשקט ובהעמקת התודעה וגם לומר תודה על חיינו הנוחים כאן.
מאחלת לכם שנה עם משמעות.
יעל דורון גוטרמן, פסיכולוגית קלינית:
אלונה בן נתן, תכנון ועיצוב פנים:
ואני אמליץ לכם על ספר קטן, יפה ונוגע בנושא שאני חושבת עליו לא מעט בשנים האחרונות: שקט.
"שקט בעידן הרעש" של ארלינג קאגה, בנוי מפרקים קטנים בהם אלמנטים של שקט בעולם שלנו, איך לאט לאט איבדנו אותו, וכמובן איך בכל זאת ניתן למצוא אותו.
ספר קטן, קסום ומעורר מחשבה.
ספר שנותן אפשרות לקצת שקט, עם המילים וביניהן.
שיהיה לכם צום קל, יום בטוח על האופניים, וכמובן קריאה מהנה.
מקווה שתיהנו מהשקט.
[…] בבלוג בעלי עסקים שחלקו מהידע שלהם בנדיבות – על הורות, וספרים, על נדל"ן ועל כתיבה. ויש עוד. כנסו […]