אני שמחה לארח בבלוג את אביטל, מורה נהדרת לתיאטרון, עם טיפ להכנת הצגות בבית.
שווה לקרוא.
לחוג דרמה איכותי יש יתרון עצום והוא אינו דומה ליתר חוגי האומנות.
הפעילות בחוג הדרמה היא עשייה משותפת בתוך קבוצה.
הפעילות בחוג דרמה דורשת מהמשתתפים, גדולים כקטנים, מקצועיים וחובבים, שיתוף פעולה מלא, ערבות הדדית, הקשבה, מתן מרחב זה לזו והמון כבוד האחד כלפי השני.
כל אלה הם רק הבסיס הראשוני, לזה נוסיף השגת יעד משותף, העלאת הצגה, יעד הדורש מהמשתתפים: רצינות, מחויבות ואורך רוח ואשר אליו כולנו חותרים יחדיו כיחידה אחת להצלחה משותפת.
לכל "הביחד" הזה דרושות מיומנויות תקשורתיות וחברתיות ועבודה על עולם הרגש והיכולת שלנו כאנשים להיות בזרימה עם הסביבה ועם עצמנו, בחוג דרמה איכותי אנו רוכשים מיומנויות אלו.
אני רואה בכלי זה מנוף לחיים גם אם בסופו לא נהפוך לשחקנים.
דרך משחקי התיאטרון ובהתייחסות לסיטואציות מחיי היום יום ומעולם הדמיון והרגש, מתפתחים וצומחים הילדים שמגיעים לסטודיו. הם משכללים את יכולת התקשורת והפרגמטיות, את הביטחון העצמי, את היכולת לדיאלוג פורה ועשיר ואת יכולת ההקשבה שלהם.
אז איך אפשר לעשות את זה בבית…
אפשר בכלל לעשות את בבית?
בטח שאפשר
יש המון משחקי תיאטרון נפלאים שניתן לשחק ביחד בבית, אבל אני דווקא רוצה להמליץ על הכנת הצגה של ממש.
איך עושים את זה?
אז קודם כשמגיעים חברים, גם אם הם רק שניים או שלושה אפשר להכין יחד אתם הצגה. גם בקרב בני משפחה אפשר להכין הצגה.
ושימו לב ליתרון הגדול אין הגבלת גיל… כן, כן, כולם יכולים להשתתף! אבא, אמא, סבא וסבתא, אחיות ואחים, בני דודות ובני דודים, קטנים וגדולים. אין גם הגבלה על בחירת התפקיד, למשל אם לסבא מתחשק לשחק בתפקיד סבתא הוא בהחלט מוזמן, ואם לאמא מתחשק לשחק את הנסיכה או להפוך למכשפה או אפילו להיות התינוקת הקטנה זה יתקבל בברכה.
אז תפנו לכם איזה ערב נחמד בו כולכם נמצאים ביחד וצאו לדרך.
שבו ביחד, עדיף במעגל. בסטודיו אני קוראת לזה מעגל חשיבה.
כאשר אתם חושבים ביחד על סיפור גייסו את כל היכולת שלכם לגמישות מחשבתית ולהקשבה מלאה, תזרמו עם הרעיונות העולים מכל המשתתפים ואל תפסלו שום רעיון גם אם הוא נראה לכם בלתי אפשרי, לא מתכתב עם יתר הרעיונות או אפילו מטופש. זכרו תמיד שכולם רוצים להישמע וכולם רוצים לקחת חלק. לתהליך ראשוני זה קוראים סיעור מוחות והוא הכי קשה לעיתים התכנים שיעלו יהיו מעולם הדמיון והאגדות ולעיתים יגעו במציאות ואפילו ישקפו אירועים מחיי היום יום שלכם. מעניין אה?! אז בואו נתחיל
תחשבו על תרחיש-סצנריו-סיפור להצגה שלכם, יש להקפיד שתהיה לו התחלה, אמצע וסוף כדאי לחשוב על סיפור עם התחלה מרתקת ושהעלילה תתפתח ורצוי שיהיה לו סוף טוב.
תשתלו בסיפור קונפליקט – איזו בעיה שצריך להתגבר עליה, אחרת זה לא מעניין בכלל. אין הצגה ללא קונפליקט מרכזי או מספר קונפליקטים המתרחשים בין הדמויות. בכלל – באומנות כמו באומנות נדרש קונפליקט כדי להחזיק את הצופה ערני.
כאשר הרעיון מגובש – חפשו בבית תלבושות מתאימות ואביזרים שמתאימים לסיפור שלכם. באמצעים פשוטים, הקיימים בבית, תקימו תפאורה קטנה, ואפילו בעזרת מנורת לילה קטנה האירו את אזור המשחק, את הבמה, אין כמו תחושת החגיגיות כשהאור מאיר אותנו על הבמה.
אם יש מוסיקה שיכולה ללוות את אות הפתיחה, זה מצויין.
ואם יש אפקטים וצלילים שיכולים לתת תחושה אמיתית למתרחש בסיפור זה עוד יותר טוב. ניתן גם להשתמש בכלי הקשה וכלי נגינה שקיימים בבית, גם סיר מהמטבח יכול להפוך לתוף ושני מכסי סירים למצלתיים.
אם משהו מכם לא רוצה להשתתף בהצגה כשחקן, נסו לתת לו את תפקיד המספר, או את זה שמכריז את שם ההצגה, או את זה שאחראי על המוסיקה והאפקטים.
חוץ מזה אתם צריכים קהל אז כדאי שמשהו יתנדב להיות צופה, זה יכול להיות ההוא שהכי מתבייש או סתם מישהו שלא מתחשק לו לקחת חלק פעיל במשחק.
יש? אם אתם מזמינים, אני באה לראות?
שלכם, אביטל קורמן כרמון – במה צעירה לתיאטרון. שנים רבות – למעלה מ- 20 שנה – אני עובדת במסגרות שונות ומגוונות כמורה לתיאטרון במסגרת החינוך המשלים בבתי ספר יסודיים ובבתי ספר תיכון, במרכזי תרבות ובמרכזים קהילתיים, וב- 14 שנים האחרונות אני כאן – מבלי להצטנע – ה-מורה לתיאטרון בשכונות של רובע צפון מזרח ומרגישה שמגדלת דורות של ילדים ונוער, לאהבת תרבות המשחק והדרמה וכן קבלת benefits רכישת מיומנויות של הכלים מעולם התיאטרון.
תודה רבה אביטל!
ספרו לנו אם יישמתם ואיך יצאה ההצגה שלכם…
מה דעתכם? אשמח לשמוע