לא מזמן הגעתי לכנס על כלכלה משתפת. האולם המלא היה כבר סימן טוב. אני לא נותנת לעובדות לבלבל אותי, כרגיל. נכון, הכנס היה חינמי ובכל זאת, אנשים הגיעו ונתנו מזמנם כדי לשמוע על דרכים להפוך את החברה שלנו ליותר קהילתית, יותר מקיימת, יותר מאוזנת.

שמעתי שם על יוזמות של כלכלה משתפת ברחבי העולם, ועל ברית ערים שפועלות לקידום הנושא. מסתבר שתל אביב מצטרפת לכמה ערים בעולם, ואני חושבת שזו בשורה משמחת לכולנו.

ממש כמו בנושא כלכלה מקומית, אחת הבעיות של כלכלה משתפת היא המילה כלכלה. המילה הזו ישר מזכירה לנו עושר, וכסף, וקפיטליזם ואני חושבת שגם במידה מסוימת הרבה חוסר צדק וחוסר איזון. אבל הן בכלכלה מקומית והן בכלכלה מקומית, הרעיון הוא דווקא לאזן יותר, לפעול יותר בצורה מקומית וכמובן קהילתית.

הרעיון של כלכלה משתפת היא להשתמש במשאבים שכבר קיימים, ולא לייצר או לרכוש חדשים. זה טוב לכיס, זה טוב לקהילה וזה כמובן טוב מאוד לאיכות הסביבה. תוכלו לקרוא עוד על כלכלה משתפת כאן.

מיזמים של כלכלה משתפת יכולים להיות ספריית חפצים, כמו זו שקיימת בפלורנטין, יוזמות של נסיעות משותפות, ואפילו החזון של מר חולדאי (עליו הוא סיפר בTedx האחרון ביפו), לאפשר בבתים משותפים בתל אביב אזור של מכונות כביסה שישמשו את הבניין כולו ולא יגזלו שטח יקר מהדירות הפצפונות.

עוד דוגמאות הן מיזם מקומי שנקרא Share Your Meal. אנשים שאוהבים לבשל מבשלים בביתם, ובאמצעות אפליקציה מציעים לקהילה לרכוש מהם ישירות אוכל ביתי. מי שמעוניין יוצר קשר ופשוט מגיע לקחת. הכי קהילתי שיש.

ויש גם את Bla Bla Car – באמצעותה אתם יכולים להציע לאנשים להצטרף אליכם לנסיעות שממילא אתם מבצעים, או את Hubs  שמאפשרת לאנשים להשתמש במדפסות תלת מימד באזוריהם.

מיזמים כאלה ניתן לעשות בכל מקום מבחינתי, וגם הספריות הקהילתיות הן דוגמא נהדרת. אם אתם עדיין לא מכירים את הספריה הקהילתית של מעוז אביב, כדאי לכם.

במהלך ההרצאות בכנס נזכרתי, שכשקראתי חומרים על כלכלה מקומית, הבנתי שרוב היוזמות של כלכלה מקומית, בסופו של דבר, מתחילות מהשטח. מאנשים כמוכם וכמוני, שפשוט אכפת להם מהקהילה, מהסביבה, מהעסקים המקומיים, ומחליטים לפעול כדי לשנות משהו.

והנה נחתה לי בתיבת המייל הכתבה המקסימה הזו, שמספרת על יוזמה אחת קטנה של אשה אמריקאית שמדגימה בדיוק את זה. שוק שנקרא Free Market. כל הרעיון הוא שמי שיש לו משהו שהוא לא צריך – החל מצעצועים וכלה בנייר עטיפה מיותר, יביא אותו לחנות המשמשת כשוק חופשי. כל מי שזקוק למשהו, יכול להגיע לחנות ופשוט לקחת. זה מעין שוק קח תן מקומי, שפועל כל הזמן.

המיזם הקטן והמקסים הזה, המופעל ע"י מתנדבים, אמור לתרום לסביבה, לגרום לאנשים לבזבז פחות, וכמובן לדאוג לאיזון תרבות הצריכה שלנו. על הדרך, נדמה לי שהוא גם תורם לחיזוק הקהילה המקומית.

כבר סיפרתי לכם שיש קשר בין אושר וקהילות. אני חושבת שכלכלה משתפת יכולה לתרום רבות לקהילה, ולא רק לסביבה. התחושה הזו שמה שיש לי יכול בעת הצורך לשמש גם אחרים, היא כמו חלוקת הכסף באותו ניסוי (מסתבר שאנשים שקיבלו סכום כסף והתבקשו לבזבז אותו על אחרים דיווחו על רמות אושר גבוהות יותר).

מסתבר שלחלוק דברים עם אחרים עושה לנו טוב. קראתי לאחרונה שזה אפילו גורם לנו להפריש אוקסיטוצין, הידוע בכינויו "הורמון האהבה".

זה אמנם נשמע כמו חזון תמים, אבל אם נוריד את הכלכלה המשתפת לקרקע, נראה שכולנו יכולים ליהנות ממנה. היום זה מקדחה שאתם לא צריכים ברגע זה, אבל השכן שלכם דווקא כן, מחר זה חיוך שהענקתם לבעל עסק מקומי ועשה לו את היום, ומחרתיים תמצאו את הספר שחיפשתם שנים בספריה הקהילתית.

והנה קצת ממה שקורה בארץ בנושא – מתוך כתבה ששודרה לאחרונה ב"כאן".