ביקשתי מהעסקים המקומיים לתת לנו טיפים לקראת יום כיפור.

יו, כמה ידע ונתינה יש לנו ברובע!

טלי ברק – הדרכת הורים/ ייעוץ והכוונה במשברים משפחתיים, עם טיפ על השפעת הסליחה על אחדות המשפחה:

יום כיפור מזמן לנו חשבון נפש והתבוננות פנימית.

בין אם נרצה או לא המילה סליחה מלווה אותנו בימים אלה ומעלה שאלות ותהיות.

כשמדובר על סליחה במשפחה, בין בני זוג, הורים וילדים, או משפחה מורחבת, מעורבות הרבה אמוציות ולעיתים קשה יותר לבקש סליחה או לסלוח.

אני מזמינה אתכם לעצור לרגע ולעשות "סיור סליחות" בתוך המשפחה שלכם:

• האם יותר קל לי לבקש סליחה או לסלוח?
• ממי יותר קשה לי לבקש סליחה או לסלוח? מבן הזוג? מהילדים? או אולי מההורים והאחים?
• האם לסלוח?
• מה צריך לקרות כדי שאבקש סליחה או כדי שאסלח?
• מה קל לי יותר – לסלוח לאחרים או לעצמי?

היכולת לבקש סליחה ולסלוח תלויה בין השאר במבנה אישיות, בחינוך שקבלנו, בסביבה בה גדלנו וכן באופן שבו נחווה הנושא שבגינו מבקשים סליחה.

ככל שהאדם הוא גמיש יותר, בעל חוסן נפשי, ובעל יכולת הכלה גבוהה יותר, כך יהיה לו קל יותר לבקש סליחה ואף לסלוח. סליחה לא נתפסת בעיניו כחולשה אלא דווקא כחוזקה: להודות בטעות מחד, ולהיות אמפטי כלפי הזולת שנפגע מאידך.

פעמים רבות אני נשאלת האם בקשת סליחה מילדים עלולה להתפרש כחולשה ולפגוע בסמכות ההורית. מניסיוני האישי והמקצועי זה בדיוק הפוך: הורה שמסוגל להודות בטעות ולבקש סליחה נתפס בעיני ילד, בוודאי בעיני מתבגר, כאנושי, חזק ובעל יכולת התמודדות.

מעבר לכך, זה מסייע לאותו הורה לשמש מודל לחיקוי ותורם להרמוניה במשפחה.

כך גם כשמדובר בסליחה בין בני זוג. מעבר למודל שזה מהווה עבור הילדים, סליחה משחררת כעסים ורגשות אשם ותורמת לאווירה משפחתית טובה ותומכת.

מניסיוני, במשפחות בהן המילה סליחה נאמרת כדבר שבשיגרה, מתוך הבנה שכולנו טועים ולעיתים פוגעים, ניכרת רמה גבוהה יותר של אחדות ודפוס משפחתי דמוקרטי ומאפשר.

כמוכן, המודל הזה תורם לשלום בית ולמניעת חיכוכים ומריבות.

לעיתים אני נשאלת: "ומה אם הוא לא יסלח לי".. בעיני, זו שאלה שרצוי לא להתעכב עליה.

לטעמי בקשת סליחה היא מסוג הדברים שעדיף לעשות ולא להימנע מהם, כי מקסימום זה יצליח.. וגם אם לא, במרבית המקרים עצם בקשת הסליחה משחררת את המבקש ומעוררת תחושת הערכה אצל הצד השני, גם אם הוא מפגין נוקשות ולא נוטה לסלוח בקלות.

ככל שסליחה מגיעה ממקום אמיתי ואותנטי כך ההשפעה שלה חזקה ומיטיבה.

סליחה שמגיעה ממקום של ריצוי בעצם משמרת מצב של חוסר שוויוניות ודפוס שחוזר על עצמו ולדעתי כדאי להימנע ממנה.

יש אנשים שהמילה סליחה שגורה בפיהם ויוצאת בקלות רבה ויש כאלו שלוקח שנים עד שהם מצליחים להוציא אותה מהפה. עבור האחרונים ומי שנמצא בסביבתם הטיפ שלי הוא:

ראשית, להיות בחמלה (עצמית ושל הסובבים) עם המקום הזה שלא מאפשר לבקש סליחה ולהבין שמדובר בקושי אמיתי. כשאנחנו באופן טבעי נשאבים לעיתים למקום האימפולסיבי של "עד שהוא לא יבקש סליחה אני…" אנחנו למעשה נותנים לאגו לנהל אותנו ולא נמצאים במקום של חמלה.

שנית, במקום לומר סליחה אפשר "להתנהג סליחה": המילה סליחה לא חייבת להיאמר. ניתן להפגין סליחה באמצעות דרכים אחרות כמו כתיבה, מחוות של תשומת לב, מתנות ודרכים יצירתיות נוספות.

לסיום, היכולת לבקש סליחה היא יכולת נרכשת .אני ממליצה בחום לתרגל אותה, כלפי עצמנו וכמובן כלפי היקרים לנו.

שתהיה לכולנו גמר חתימה טובה

טלי ברק

לדף הפייסבוק של טלי.

לאה סופר חביף עם טיפ על הכנה נפשית לצום:

הכנה נפשית לצום חשובה לא פחות מהכנה הפיזית, שכן מדובר במנהג שרובנו לא מורגלים בו. תמיד מסבירים לנו שחשוב להתחיל לשתות יותר מים לפחות ב 24 שעות לפני הצום. על אותו המשקל- מים לנפש.

תכננו לכן/ם סדר יום לכיפור. חישבו מראש על הקשיים שעלולים לעלות במהלך הצום (הפיזיים וגם הנפשיים) והכינו דרכי התמודדות (למשל: נשימות, מנוחה, שהות במקום שקט). נסו לנצל שעה קלה מהיום עצמו לשהות נעימה בטבע (כן, פארק הירקון נחשב טבע לכל דבר, אך גם עץ נעים ודשא יספיקו), שהיא תמיד מרגיעה וממלאת.

ושיהיה צום קל וחתימה טובה!

פרטים על לאה ועל העשייה שלה, כאן

מוטי עיון עם טיפ על בטיחות הילדים ביום כיפור:

יום הכיפורים קרב ובא, ועם פתיחת יום זה, עם ישראל עוצר מלאכתו היומיומית ונכנס לאווירה מיוחדת. יש האומרים "אווירת קדושה" אך יש רבים שהאווירה בשבילם היא משהו אחר. יום בו אנו מתהלכים בכבישים, פוגשים מכרים וחברים, לובשים חגיגי, יום מיוחד במינו.

בנוסף לכך, רבים (בעיקר ילדים ונוער) רוכבים על אופניים בכבישים בחופשיות. בואו ונבהיר כמה דברים חשובים לבטיחות ילדיכם וביטחונכם האישי לקראת הרכיבה על האופניים כחלק מחוויות יום הכיפורים:

ראשית , בין אם אתם הולכי רגל ביום זה, או רוכבי אופניים בכביש, אל תשכחו לרגע: למרות שאין תנועת רכבים בכביש, אין זה אומר שצריך לבטל את יכולת התנועה שלכם במרחב. כלומר, הקפידו להסתכל טוב טוב במעבר בצמתים, שימרו על מרחב אישי בין הולכי הרגל, אל תשכחו כללי מעבר חצייה בטוחה. כמות התנועה אמנם לא של כלי הרכב אותם אנו רגילים לראות ביומיום, אך כמות ההולכים וכמות רוכבי האופניים ושאר הדו גלגלי (כלי רכב לכל דבר) רבה ביום זה במיוחד, ונוטים להתעלם מכללי הבטיחות בכבישים וכללי חצייה נכונה.

כמה כללי בטיחות יחודיים לרוכבי האופניים:

• לפני העלייה על האופניים ולפני רכישתם הקפידו על התאמתם לגובה שלכם (התייעצו עם מוכר האופניים או גורם מוסמך אחר)
• הקפידו על תקינותם: בלמים, אויר בגלגלים, מחזירי אור או כל דבר אחר שלדעתכם יכול לגרום לכם נזק בעת עצירה או בעת הנסיעה.
• אם אתם רוכבים בערב הקפידו על לבוש ומחזירי אור בהתאם, היו בולטים לעוברי הדרך האחרים. כך יראו אתכם למרחק ואתם את הדרך (פנסים וכד').
• כמובן שיש להצטייד בקסדת רכיבה תקינה ומגנים מגוונים כדי למנוע פציעות.

לאחר שוידאתם שהאופניים או כלי רכב אחר שאתם רוכבים עליו תקין ובטוח לנסיעה, ושאתם שולטים באופניים בצורה טובה מאוד, הדבר הבא שעליכם לוודא הוא שאתם וילדיכם בקיאים בכללי הנסיעה בכביש. כבר ציינתי שביום זה אנו בלי לשם לב מבטלים את כביכול את התנועה שלנו במרחב הכללי ולכן איננו שומרים מרחב אישי מעצמים אחרים ואיננו שמים לב או מתעלמים מחוקי התנועה בכביש וכללי חצייה בטוחה. כאן רוב הבעיות. מדי שנה רבים נפגעים מהתנגשויות אופניים זה בזה או בהולכי רגל. ניתן למנוע זאת, תוך הכוונה מראש ע"י תרגול כללי רכיבה בטוחה, חצייה נכונה ותנועה במרחב.

אם ילדיכם הקטנים מתרוצצים בכביש כהולכי רגל או אופניים ואינם מודעים לסכנות בעת הליכתם בכביש או רכיבה בו, אנא מכם הקפידו ללמדם או היו צמודים אליהם בתשומת לב מלאה!

העקרון החשוב שארצה להעביר לכם על מנת לשמור על ביטחונכם ביום זה הוא המודעות לסביבה. היו מודעים תמיד לסובב אתכם, לא ברמת חרדה כמובן, אך אל תבטלו מה שלמדתם בגלל יום אחד בו כביכול "ניתן לעשות כרצוננו". אין אכיפה אין משמעותה שמותר לנו להניח חוקי בטיחות בצד וכללי תנועה נכונה.

בואו ננסה לעבור את כיפור זה בבטיחות מרבית. אאחל בהזדמנות זו גמר חתימה טובה וצום קל. שתהא שנה זו שנת בריאות, שנה בה כל אשר תחפצו יתגשם, שנת שגשוג ואהבה.

לדף הפייסבוק של מוטי

תודה רבה לטלי, לאה ומוטי על העצות החשובות. אני אישית החכמתי! מקווה שגם אתם.

גמר חתימה טובה וצום קל לצמים! 

נ.ב. עוד בלוגריות מקומיות אספו טיפים מהעסקים המקומיים בקהילה שלהן. הנה:

ליטל ירון, מגלה את השרון.

יעל מבלוג אונו, כאן.