יוון היא כנראה אחת הדוגמאות הכי בולטות שפגשתי לכלכלה מקומית. אולי זה המצב הכלכלי העגום שלה, אולי משהו בדם, ואולי אלו העיניים שלי שרואות את זה? כך או כך נדמה שליוונים יש כבוד גדול למסורת של עסקים מקומיים.

חופשת הפסח. ארזנו קצת בגדים, את הילדים, סבא וסבתא, ואת עצמנו לחופשה משפחתית בצפון יוון. הנופים וההיסטוריה היו עוצרי נשימה. אבל מה שריגש אותי במיוחד היו התושבים המקומיים, עם החיוכים מכל הלב, החום הבלתי נדלה והרצון האותנטי להיות לעזר.

הם דיברו איתנו לא מעט על הדמיון בינינו, על הנדיבות הישראלית שהם מעריכים, על הלב החם. האמת? מדובר בפרגון אדיר, כי כל מי שפגשנו היה כל כך נחמד, חם, מאיר פנים.

מה פגשתי בצפון יוון?

• תושבים מקסימים שלא רק מפנים אותנו למסעדה הקרובה, אלא ממש לוקחים אותנו לשם בעצמם. חשוב היה להם שלא נתבלבל, שנמצא את מה שחיפשנו, שנהיה מרוצים.
• כשלא מצאנו את מבוקשנו, בעלי החנויות הפנו אותנו לחנות אחרת בה סביר שנמצא  את מה שאנחנו מחפשים. שיתופי פעולה בין עסקים מקומיים הם אבן יסוד בכלכלה מקומית. היה מרגש לראות את זה הלכה למעשה.
• בעלת המסעדה בכפר קטן מתקשרת לבעל מלון הבוטיק לספר לו כמה אנחנו נחמדים. כולם מכירים את כולם, עוזרים זה לזה, מתנהלים יחד. זה אמנם פרט קטן אבל זה מעיד לא מעט על איך עובדים כצוות בתוך הקהילה.
• בעל המלון המקסים שמסביר לי שאם אגיע לבד (יש לי פנטזיה כזו – לנסוע לכמה ימים לכפר מבודד ופסטורלי כדי לכתוב), הוא ידאג שמישהו מהכפר שנוסע לעיר יאסוף אותי. מדובר על מרחק של שלוש שעות נסיעה. זוכרים שאני מדברת כל הזמן על מערכת יחסים בין עסקים ותושבים מקומיים? הנה היא, הלכה למעשה.

• בעל בית המלון מספר שאת הריבות של ארוחת הבוקר מכינה תושבת הכפר בת 80.
• האכפתיות שלהם – חשוב להם שיהיה לנו טעים, שנחייך. חשוב היה להם לשמוע מה דעתינו על המקום, ואיך שמענו עליו. הם מכירים את השכן שלנו מלמטה, זה ששלח אותנו לשם, רק כי הוא ישב ודיבר איתם כמה שעות.
• גאווה. פגשתי המון גאווה מקומית. בחנויות הקטנות, באוכל המקומי הפשוט והטעים כל כך, בקהילה, במסורת רבת השנים. כשמוכר מגיש לי מוצר ועליו רשום שהוא מיוצר ביוון, הגאווה מורגשת.
• פשטות. מבחינים בזה בלבוש של האנשים, בתקשורת הבלתי אמצעית שלהם איתנו, בעוגיות תוצרת בית שמגישים לנו, בטבח המוכשר שיוצא החוצה ללחוץ לנו את היד ולא קורא לעצמו שף. הפשטות הזו היא חלק מהזהות המקומית שלהם, והיא כל כך יפה.

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז הניסוי המקומי שלי, כל מקום אליו אני נוסעת מביא איתו תובנות על עסקים מקומיים. לונדון, קפריסין, ועכשיו יוון.

יוון היטיבה איתנו. היא הייתה ירוקה, מעניינת, נעימה, טעימה, אותנטית. אבל תאכלס? האנשים הם אלו שבהם התאהבתי באמת. יש מה ללמוד מהם…

אסיים עם היווניה האהובה עלי.