בשכונת נאות אפקה,

תחת מוזיקת הרקע,

אם חפצת בכריך,

או בקראנץ' ממש פריך,

או תערובת של קפה,

אולי בספל יפיפה?

מיד ידעת, יש לפנות,

לגרשווין, אל אחת מהבנות.

מנהלות היו שם שתיים,

שעמלו על הכיריים.

התקינו הן המטעמים,

בלילות ובימים.

אך השוס הממשי,

היה לבוא ביום שישי.

אז פוגשים הטייסים,

כפרלמנט הם מתכנסים.

בכל שבוע הוא תופח,

ואין מקום להתרווח.

אם הפריעו צפצופים,

ויש כאלו אלפים,

יכולת לסור אז לפינה,

השמאלית, הקטנטנה.

שם לשקוע בכורסא,

ולתרגל קצת הנדסה.

כשהמשחק על השולחן,

לא צולח ת'מבחן.

אך אם תבחר להתייאש,

תוכל תמיד להתכחש,

ולהאשים, בהפטרה,

החתיכה החסרה.

געגועינו לקפה,

לכריך, למאפה.

ומעל לכל, אל השירים,

המתוקים, המרירים.