לפני שנה החלטתי לקחת על עצמי אתגר – חודש שלם של קניות ותמיכה בעסקים קטנים ומקומיים בלבד, בכל מקום בו אני נמצאת. התחלתי את הניסוי העצמי הזה באיטליה. חשבתי שזה יהיה קשה, אבל ברגע שהחלטתי לא להיכנס ל H&M, זארה או מנגו, ולבחור במקום זה בבוטיקים קטנים, להעדיף מכולת מקומית על פני סופר ענק או לאכול בעיקר במסעדות משפחתיות, זה היה כל כך קל ומתבקש. טוב, בכל זאת איטליה. הקסם נמצא בכל מקום קטן. והוא גם טעים יותר ומלא שיק ורומנטיקה.

ההמשך היה די פשוט. כאן ברובע, עם החנויות האהובות עלי, והעסקים הקטנים שנכנסו לי ללב כבר מזמן. לאחר חודש שלם כזה, סיכמתי והבנתי שזה אפשרי. מבחינתי היה מדובר בהישג, לא פחות, למרות אי אלו מעידות קטנות.

אבל זה לא הסתיים באותו החודש. משהו בתפיסה שלי השתנה. הקניונים נראו לי מאיימים מאי פעם, הרשתות בכלל לא הצליחו לדבר אלי, ובכל פעם שאפילו שקלתי לרכוש משהו מאיזו חנות אימתנית, המצפון פשוט לא נתן לי. כנראה שאם נוגעים לרגע באפשרות של לתמוך, להכיר את בעלי העסקים, ולהבין את המשמעות האמיתית של כלכלה מקומית, אין דרך חזרה.

וזה לא רק הקניות. העברתי את הביטוחים שלי מחברה גדולה לסוכן אחד מקסים שתמיד עונה לי לטלפון כשצריך (כן, זה אולי לא כלכלי במיוחד, אבל זה עושה טוב על הלב לשני הצדדים, וזה לא פחות חשוב); נסעתי יותר באופניים; דבקתי במטפלים שמקבלים אותי בביתם המואר; ועוד.

כמעט שנה לאחר מכן, בטיול משפחתי בספרד, זה כבר היה בלתי נמנע. נכנסתי ל 10 דקות למנגו (האמת היא שאני מתה על הבגדים שלהם!) ופשוט לא הייתי מסוגלת להביא את עצמי לרכוש שם. משהו (קוראים לזה מצפון, כנראה) בבטן הרגיש לי לא נכון. אז הבנתי שכנראה חרצתי את גורלי אז באיטליה, באותו ניסוי שלקחתי על עצמי. עזבתי את החנות הענקית והמשכתי לדבוק בחנויות קטנטנות עם דברים ייחודיים.

באותו טיול הילדים שלי כבר למדו את הטריק. וכשהם רצו שאקנה להם משהו, שמעתי "אבל אמא, זה עסק קטן!". זה עבד להם מצוין, אגב.

הבנתי עוד משהו במהלך השנה הזו. אם אני מדברת כל הזמן על עסקים קטנים, ועל יתרונות הקוטן, אין לי באמת דרך אחרת לחיות. אני מרגישה אחרת כשאני רוכשת בגד מעסק מקומי קטן, כשהעגבניות שלי מגיעות מאותו מגדל, וכשטיפול הפדיקור הדו שנתי שלי נעשה אצל האשפית המקומית. לא עוד אורות ניאון אימתניים בקניון, מדפים עמוסים בסופר וחנויות בזק עם מוזיקה ראוותנית. תנו לי את העסקים המקומיים שלי, פה, ברובע, קרוב ללב, ואני מסודרת.

אם אתם קוראים אותי עד כאן, כנראה שגם לכם יש איזו פינה בלב לעסק קטן זה או אחר. וכשאתם תומכים בו, אתם עשויים לעזור לו להחליט אם להמשיך או לחדול.

שתפו אותי בעסקים הקטנים האהובים עליכם…

יש לכם עסק קטן משלכם? מוזמנים ליצור קשר ולקבל חשיפה כאן בבלוג.