בזמן האחרון יצא לי לראיין זוגות. זה התחיל עם אינה וגבי במרפאה המקסימה בהדר יוסף, והנה זה ממשיך עם זוג חברות – ענבל וסמדר, שהקימו יחד סטודיו ליוגה. זה מזכיר לי שכשלמדתי פיזיקה משפחתית, היה דגש גדול על התפתחות בזוג, ואני התחברתי מאוד לרעיון של מוביל ותומך, של התפתחות בשניים.
גם הבלוג שלי החל כך, וכנראה אילולא התמיכה שקיבלתי, לעולם לא הייתי לוחצת על "פרסם" בפעם הראשונה (כשאני חושבת על זה, מישהו לחץ בשבילי). אני יודעת מהי כוחה של תמיכה, ולכן ענבל וסמדר ריגשו אותי אפילו יותר משהן יודעות. במהלך פגישתינו, הן נזכרו איך הכירו, איך ואיפה נפגשו שוב וכיצד נרקם שיתוף הפעולה ביניהן.
כשאני מתחילה לכתוב על יוגה, אני חייבת לכתוב גם מהחוויה האישית שלי. לפני כשנה התחלתי לעשות יוגה, בבית, באמצעות סרטוני יוטיוב (מנפלאות הטכנולוגיה). מצאתי כמה מתאים לי להתלבש איך שבא לי, למצוא את הזמן הכי נכון לי (במקרה שלי זה השקט של חמש בבוקר), את האפשרות שלי להיכנס פנימה. וזו מבחינתי מהות היוגה – כניסה פנימה, הקשבה לגוף, חיבור לעצמך. אולי זו הסיבה שקשה לי להתחבר לשיעורים המוניים, והיוגה בסטודיו קטן ונעים נראית לי קסומה ונכונה הרבה יותר.
הסטודיו הביתי של סמדר וענבל הוא בדיוק זה. הזמנה לזמן שקט ונעים כל כך של הקשבה, תרגול, מודעות.
כל אחת מהן הגיעה ליוגה בצורה שונה, אך הן נפגשו בקורס מורות ליוגה בהריון. כל אחת פנתה לדרכה, ולימדה יוגה במקומות שונים. כעבור שנים הן נתקלו זו בזו במקרה ברמת החייל, ומכאן נסללה הדרך להקמת סטודיו משותף. הן עדיין נזכרות בפגישה הזו בחיוך.
שתיהן התחילו בתחומים אחרים (טיפול, הוראה), אבל היוגה היא זו שנתנה להן את האיזון, את השקט. והן רוצות להעביר את זה הלאה, כי הן מאמינות שיוגה היא מתנה לחיים. הסטודיו המקסים הוא בדיוק מה שמאפשר את זה.
כמובן הלכתי לבדוק. השתתפתי באחד השיעורים, וגיליתי שאפשר להיות בקבוצה אבל קשובה רק לעצמך, גיליתי שלכל אחד מהמשתתפים יכולים להיות שקט פנימי, תנועה משלו, מודעות משלו. ענבל, שהנחתה את השיעור, נתנה לכל אחד בדיוק את מה שהוא היה זקוק לו – שקט, מרחב, תיקון עדין של התנועה. בתור מישהי שמתרגלת יוגה בשקט של הבית, הגעתי לשיעור עם חשש ומבוכה (לא ייאמן שבגיל 40 פלוס, אני עדיין מתקשה במציאת מקום מול קבוצות, אבל זה כבר נושא אחר, שאם תרצו לקרוא עליו עוד, בואו לכאן), וענבל, בקולה המרגיע, בנוכחות המאפשרת, בשקט ובאווירה שיצרה, פוגגה את חששותיי בזה אחר זה. הרגשתי מוגנת.
חשוב לסמדר וענבל להביא את היוגה לתלמיד, לעולם שלנו. לא לנסות להתעלם מהמטען שלנו, ממה שקורה בחוץ, אלא לנסות להכניס את כל זה לתרגול. ומנגד, להכניס את השקט של היוגה לחיי היומיום.
לכל אחת מהן ניסיון של למעלה מ 10 שנים בהוראת יוגה, והן למדו קורסים ושיטות שונות (אשטנגה, ויני, ויג'ננה, יוגה נשית, האטה-ראג'ה ועוד) עד היום הן גם לומדות בעצמן, ומשלבות את השיטות השונות בשיעורים שלהן. התוצאה מוצלחת ונעימה כל כך.
בתום השיעור, בעוד כל אחד קם לאט מן המזרן והמוזיקה הרגועה ממשיכה להתנגן, מתכבדים בפירות יבשים. כל אחד מהמשתתפים לוקח את הזמן והקצב שלו, ונדמה לי שאפשר לקחת את השקט והאווירה של הסטודיו עוד קצת איתך, הלאה. אולי אפילו לנסות להכניס אותה לחיים.
והנה האתגר האישי שלי – להעביר את השקט של היוגה שלפנות בוקר, להמשך היום… לפחות לרגעים.
סמדר וענבל – יוגה ברמת החייל. הסטודיו ברחוב שקט. והאווירה – נהדרת. מומלץ בחום. השיעורים בקבוצות קטנות, יש בנוסף שיעור לנשים בהריון, וניתנים גם שיעורים פרטיים. לפרטים:
ענבל שני 2382317 054
סמדר נוי וייץ 052-4482899
לדף הפייסבוק, לאתר של סמדר וענבל.
מה דעתכם? אשמח לשמוע