אני חושבת רבות על הדרך שלנו. אנשים בגילי, פחות או יותר, שמבינים כי בכוחם לברוא את המציאות שלהם, ולא לתת למציאות לברוא אותם. אנשים שבמו ידיהם בונים את הדרך שלהם, נדבך על נדבך. דרך טלאים ייחודית, המספרת את הסיפור של כל אחד ואחת. גם לנו הדרך שלנו. ככל שדרכינו מתקדמת, אנו פוגשים אנשים שדרכם מצטלבת בשלנו. פוגשים וממשיכים. לוקחים משהו מהדרך שלהם.

יש אנשים שאנחנו מכירים כל כך הרבה שנים, אבל לא ממש מכירים. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי עומד מולנו, אבל אלו רק השערות שהפרדיגמות שלנו יצרו. אלו רק השתקפויות של התודעה הכל כך צרה שלנו. לשמחתי, התודעה יכולה להיפתח ולהימתח עוד ועוד.

לפעמים אני ניגשת לכתוב על מישהו, ונדהמת מרמת היומרה שיש לי. איך אני שבקושי מבינה מה מתחולל בנפשי שלי, יכולה לכתוב על אדם אחר? ואז אני נזכרת שאני כותבת מתוך החוויה שלי, ההתרשמות שלי, התודעה שלי, הדרך שלי שפגשה בדרך שלהם. ונרגעת. עד הפעם הבאה שהמחשבות הללו מגיחות.

ישבתי מול אלכס. חשבתי שאני מכירה אותו. אילולא היה זה עצוב, היה זה עשוי להצחיק. למדנו יחד משך שנים, בילינו עם אותה החבורה בתיכון. ולא ידעתי כלום. ישבתי מולו בגיל 40, הבטתי לראשונה עמוק בעיניו, וגיליתי גבר כל כך רגיש, מקסים, אוהב ומיוחד. גבר ששואל שאלות, שרוצה לדעת עוד, שמדבר בשפה דומה כל כך לשלי. גבר שנמצא על דרך אמיצה וייחודית לו. גבר שבונה לעצמו את הדרך. אם זה לא מרגש, אני לא יודעת מה כן.

אלכס עבר לא מעט בחייו. הוא למד הנדסת אלקטרוניקה, אבל הנשמה נשארה ריקה. הוא עבד בתחום המסעדות והברים, החל מעבודה כמלצר וכברמן, וכלה בהקמת מסעדה משלו. הוא המשיך לחפש את אותה המשמעות הפנימית. הוא למד רפואה סינית. הוא חקר את עצמו, את העולם סביבו. הוא ממשיך לעשות זאת בכל יום. הוא נעשה אב כל כך מסור וקשוב (זה היה הרגע שממש החזקתי את עצמי לא להזיל דמעה. כלומר, הראשון שבהם). הוא הבין שהוא חייב לעשות משהו באמצעות הידיים. ואז הוא החל לעשות עבודות עבור מסעדות, ברים, בתי קפה. בהמשך גם עבור אנשים בבתיהם. הוא גילה כמה יכולות יש לו. הוא מצא את עצמו כהנדימן רגיש וקשוב. לאנשים, לבית, לידיים.

אלכס יודע ואוהב לתקן כל מה שמתקלקל לכם בבית. יש לו כבוד לחומר, לישן, והוא לא ממהר להמליץ על רכישת מוצר חדש אם אפשר לנסות ולתקן את הישן. והוא ינסה לתקן, בסבלנות וסקרנות. הוא יכול ללוות אתכם במהלך מעבר דירה, שיפוצים, התקנות של מוצרי חשמל, עבודות נגרות ועוד. היחס שהוא נותן נעים, חברי. הוא יתן לכם הרגשה מיידית (ומדויקת) שאתם לא לבד. אתם בידיים טובות, תרתי משמע.

הוא יודע שהוא רק בדרך. והדרך עצמה כל כך יפה. הוא יודע להנות ממנה. מיופיה, מגילוייה, ממהמורותיה. הוא מתאר אותה בשפה כמעט ספרותית. אני יושבת ומקשיבה לו ורוצה לשמוע עוד, לגלות מה עוד מסתתר שם. להבין שמה שאנחנו רואים הוא זיק כל כך קטן מהנשמה. ורק במקרה הטוב אנחנו רואים אותו. רק במקרה שדרכינו מצטלבות.

אלכס גרם לי לחשוב. גרם לי להבין הרבה דברים על עצמי. על הדרך הזו שלנו. על הדור הזה, שמנסה לבנות את עצמו מתוך מציאות חדשה, במו ידיו. על הבלבול, על הניסיון האמיץ לשבור את הדפוסים עליהם גדלנו ולחפש את המהות האמיתית שלנו. על האומץ הנדרש כדי להסיר מעצמינו את התוויות שדבקו בנו, כדי לאפשר לאחרים להציץ באמת שלנו. על הרצון להביט לנו בעיניים.

זקוקים למישהו שיתקן לכם משהו בבית? שיסייע לכם בפיקוח או יסייע לכם לשפץ? יש לי הרגשה שתזכו כאן לטיפול מסור במיוחד. טיפול של ידיים מסורות, ידיים שבאות להביע משהו עמוק יותר. ידיים שיוצרות משהו שבא מהלב הענק הזה של אלכס. ידיים שבונות לאט לאט את הדרך.

נדמה כי יכולתי לכתוב עוד ועוד. זה בדיוק הזמן לתת למוסיקה לומר מה שאי אפשר במילים…

אלכס פיטוסי. הנדימן ועוד. 2943773 050