(הציור: מתוך הספר "נשים קוראות")

אוטוטו מסתיימות הקייטנות, ועוד חופש אמיתי עם הילדים מתחיל. כן, אני בכוונה מתעלמת מהמצב כרגע. אם אני לא אעסוק קצת באסקפיזם, אני לא אצליח אפילו לצלוח את שעות השינה הספורות המיוחלות. נדמה כי מעולם לא נזקקנו לחופש אמיתי כמו עכשיו, לא?

הטילים (שיט, אמרתי שמתעלמים, לא?) החזירו אותי מוקדם מהצפוי מהחופשה הקצרה האחרונה. ובכן, לכל הדעות, אני זקוקה לחופשה ראויה.

לפי כמות התגובות אני מסיקה שרובכם כבר יצאתם לחופש, ופחות מעניין אתכם כרגע מה קורה ברובע. כן, כולנו צריכים להתנתק מדי פעם.

אז איפה תבלו? מה התוכניות שלכם? באילו חופשות נעים לכם להיזכר? יש לכם המלצות לפעילויות מעניינות עם הילדים פה?

אספר לכם בינתיים על אחת החופשות האחרונות שלי. פסח האחרון. סלידתי מהמצות או אי שפיות זמנית, גרמה לי ולמשפחתי המורחבת להצפין עד המון בלאן ולעוט על פיסת השלג האחרונה שעוד נותרה באירופה באמצע אפריל. סקי בפעם הראשונה בגיל 40? מה לעזאזל חשבתי לעצמי?

מה גיליתי? שעל כל אחד לדעת את מקומו. ובכן, מקומי אינו בין המחליקים. בעצם, זה לא לגמרי מדויק. להחליק דווקא די יאה לי, רק שאיני זקוקה למגלשיים או לשלג על מנת להפגין את כישוריי בתחום. זה והעובדה שלעולם לא אראה שיקית בבגדי סקי. כנראה שרק הצרפתיות יכולות להיראות רזות (גם) בבגדי הסקי. וגם – מוטב לפרוש בשיא. לאחר שלושה ימים שבהם הפגנתי כישורי נפילה, הומור ושקשוק (כן, שוב נזכרתי ברישי. מדיטציית קונדליני בלתי רצונית תוך כדי ירידה במורד ההר היא לא רעיון טוב), הבנתי שמקומי הטבעי הוא ליד חנות בגדי הנופש של קלאב מד, עם כוס תה ביד אחת וספר טוב בשנייה.

ובכן – חופשות קיץ תואמות יותר את השיק שהייתי רוצה לאמץ לעצמי. נפילות? אם כבר אז לתוך הבריכה. לא שהן מצטיינות ביתר חינניות, אבל הן לפחות מרעננות. אותי ואת הסובבים.

ועוד תגלית מעניינת לסיום – יש אנשים שריגוש פיזי מספק אותם. אני, כנראה, לא אחת כזו. תנו לי מילים ואני מתענגת עליהן, תנו לי מוזיקה ואני יכולה להפליג לכל מקום בעולם. תנו לי רגש ואני מתחברת לכל רקיע אפשרי. נראה שאני זקוקה ליותר רוח כדי להמריא. ולא, לא רוח מהסוג שניתן למצוא על פסגות מושלגות. אפילו לא על המון בלאן…

תנו לי רוח ים, ספר טוב, מוזיקה ברקע ובגד מתנפנף – ואני מנפנפת את כל הטילים הללו הרחק ממני, לפחות לכמה ימים. תנו לי ריגושים לנפש, ואני על הפסגה הגבוהה מכולן. ותנו לנו קצת שקט פה בארץ. בבקשה.