• אוכל/שתיה
    • בישול ביתי
    • ברים
    • בתי קפה
    • גלידריות
    • חנויות מזון ומשקאות
    • טייק אווי
    • מאפייה
    • מסעדות
    • קייטרינג
  • אמנים
  • בגדים ואקססוריז
    • חנויות ביגוד והנעלה
    • ייעוץ – סטיילינג
  • גוף ונפש
    • אימון אישי
    • אסתטיקה ויופי
    • חנויות אופטיקה
    • ייעוץ – הורות וזוגיות
    • מטפלים
    • רפואה
  • הכל לבית ולמשרד
    • בתים: משרדי תיווך, עיצוב פנים וחוץ, שיפוצים, התקנות
    • חנויות חשמל/אלקטרוניקה
    • חנויות כלי בית/בישול
    • חנויות פרחים
    • ייעוץ פנג שוואי
  • ילדים
    • חוגים לילדים, חינוך, צהרונים וגני ילדים
    • חנויות ספרים/צעצועים/מכשירי כתיבה/פנאי
    • מורים פרטיים
    • קייטנות
    • מפעילים לימי הולדת
  • כושר
  • כלכלה מקומית
    • יוזמות קהילתיות
    • קיימות
    • קצת היסטוריה
  • פנאי
    • בלוגים
    • הגיגים
    • חופשות וחגים
    • מוזיקה
    • מקומות מחוץ לרובע
    • ספרים
    • צילום
    • תושבים כותבים

רובע צפון מזרח

הבמה לעסקים מקומיים וקהילה

  • ראשי
  • מי אני?
  • שירותים לבעלי עסקים
    • איך אני יכולה לעזור לעסק שלכם?
    • חשיפה מקומית לעסק שלכם
    • ייעוץ אישי
    • כל המוצרים והשירותים שלי
  • דברו איתי
  • אינדקס העסקים המקומיים
You are here: Home / פנאי / הגיגים / חופשיה בלונה פארק

חופשיה בלונה פארק

25 בנובמבר 2013 על ידי גיל 1 Comment

פעם היא חשבה שהיא נועזת. היום היא מבינה כמה המילה הזו מטופשת. היום היא מבינה שאינה יודעת מאום, לא על החיים, בכל אופן. פעם העולם היה שחור או לבן, וצבעי הביניים כמעט שלא הופיעו. היום היא מבינה שכמעט הכל ניתן לצבוע בכל צבע שהיא רוצה.

מחשבות אלו צצו בזו אחר זו דווקא בבוקר יום שבת, שעה שהיא ארזה את צאצאיה ליום הולדת של חבר קרוב בלונה פארק. גן השעשועים, מרחק דקות מביתם, נראה לה כמפלצת אימתנית המאיימת לבלוע אותה על טפה, להחריב את שפיותה. אבל אז נזכרה בקשת הצבעים הזו, והחליטה לצבוע את היום הזה בצבעי פסטל. זה עבד.

הכניסה למתחם לוותה בקלילות מפתיעה. השעה עדיין מוקדמת ותל אביב ממאנת להיפרד מערב שישי, כאילו מותחת את סוף השבוע עד כמה שאפשר, מסרבת להתנהל במרץ. מגרש החניה נטוש. המתחם ריק. המפעילים עדיין מפהקים. נוח להם להאריך את הדקות הללו, והם יודעים היטב מדוע. במהרה הם ייאלצו להיפרד מכל מחשבה חיובית שהסתננה לראשם, ולהתפלל שמשמרתם תאיץ כמו רכבת ההרים שהחליטה לשבוק חיים.

המתקנים ריקים, התורים לא קיימים, וברק העיניים של הזאטוטים מדבק. האופן בו הם אוחזים בידה ממוסס כל התנגדות. פינת צל כמעט נטושה מביאה אותה להבין שהיופי נמצא בכל מקום. היא מחליטה להרשות לעצמה לחוש חופשיה, לרוח לפרוע את שערה בסחרחרת הגבוהה, לבחילה לגאות בבטנה בגמר הסיבוב השני, לפחד הרגעי לשתק את גופה ברכבת ההרים. התחושות חוזרות וממלאות פינות בגופה שנשתכחו, ובמהרה תשכחנה שוב. לפחות עד לפעם הבאה. היא מרפה, אך מחזיקה את הידיים הקטנות של ילדיה חזק. נדמה כי גם האהבה כאן עוצמתית יותר, חזקה, לופתת.

ורק העצים בני המקום מזכירים לה את גילה, את השנים שעברו מאז שהיא בילתה כאן עם חברותיה. גם הם, כמוה, חרוטי זיכרונות, אהבות ופחדים…

Filed Under: הגיגים, ילדים Tagged With: לונה פארק

Comments

  1. ורד says

    25 בנובמבר 2013 at 4:43 pm

    מקסים!

    הגב

מה דעתכם? אשמח לשמוע לבטל

מקומיים? הישארו מעודכנים!

התאמה אישית
תחומי עניין:

Ad
  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn
  • Pinterest
  • Twitter
Ad

פוסטים אחרונים

  • פוסט אחרון (לפחות זמני) ופרידה
  • סיפור הקורונה שלי – מאת אביטל קורמן כרמון
  • נעים להכיר – עסק מקומי- פילאטיס מכשירים עם אפרת אלמוג
  • סיכום ביניים – 10 שנים לבלוג
  • יום העצמאות הצנוע של רובע צפון מזרח 2021

קצת סדר בבלאגן של הרובע

  • אינדקס עסקים מקומיים
  • מי אני?
  • שירותים לבעלי עסקים
  • כל מה שרציתם לדעת על הבלוג
  • כל מה שיש בבלוג. הכל!
  • RSS (פוסטים)

עוד קצת על מה שאני עושה

  • BLocal – הבלוג המקצועי שלי
  • הבלוג האישי שלי
  • מה זה בלוגרית מקומית?
  • האם אני יכולה לעזור לעסק שלכם?

רובע צפון מזרח · © 2025 · Powered by Jetweb