(עיצוב הלוגו של מירב: צדר יריב)

אחד הדברים שאנחנו, בני האדם, אוהבים במיוחד, הם סיפורי הצלחה. אם זה הילד שגדל בשכונת העוני וצמח להיות כדורגלן מצליח ומוכשר, המלחין שהצליח ליצור פנינים למרות שעולמו האישי חרב עליו, הילד החולה שהצליח לרוץ מרתון, והאם שניצחה את מחלת הסרטן.

מה יש בסיפורים הללו שמרגש אותנו? האם זו ההזדהות? האם האמונה שבכל זאת יש בנו, בבני האדם, עליונות וגדולה? האם הצורך שלנו להאמין במה שאנחנו מכנים "נסים" (אם כי בחינה מדויקת של סיפורי ההצלחה מוכיחה שוב ושוב שברובם טמונות נחישות, התמדה ועבודה קשה), האם אנחנו אוהבים לגעת ולהתקרב לאנשים שנדמה כי הוציאו מים מן הסלע בכוח המחשבה והרצון?

ועוד מחשבה שעולה בי. מכירים את האנשים הללו שלא משנה מה יגידו לך, יספרו או יחלקו, אתם תרגישו שאין ביניכם קשר אישי? ולעומתם, האנשים שגם אם יספרו משהו בנאלי, יביטו לכם בעיניים ויגרמו לכם לתחושה שברגע הזה רק אתם והם בעולם? (אומרים שמאסטרים יכולים להיות תמיד נוכחים ברגע). האם סיפורי ההצלחה מרגשים פי כמה כאשר מדובר באדם שמצליח גם להיות אישי? נראה לי שכן.

מצאתי את עצמי חושבת על כל אלו, בפגישה עם מירב סוזין, אשה מעוררת הערצה, שלקראת גיל 40 חלתה בסרטן השד, והיום, כמה שנים לאחר מכן, כשהמחלה מאחוריה, היא מביאה בפני אנשים את סיפורה האישי.

אני מניחה שלא יהיה זה הוגן לספר אפילו קמצוץ מסיפורה של מירב, לא רק בגלל שהיא מספרת אותו בצורה כל כך מרגשת, אלא גם בשל הנימה האישית. כשישבנו יחד, חלפו להן מעל שעתיים, בהן הרגשתי שרק היא ואני קיימות בעולם, ללא הפרעות, ללא מבטים שמשייטים למקומות אחרים. אפילו המחשבות שלי לא הצליחו לנדוד הלאה מהכאן ועכשיו, אלא רק לאחר שעות רבות. מירב נתנה לי כל כך הרבה חומר למחשבה, רעיונות וזווית ראיה מיוחדת על העולם.

מהשיחה עם מירב נראה כי יש לה הרבה מה לומר לעולם, ובמקרה שלה, יש לה על מה לבסס את דבריה – הניסיון שלה. גם בתקופת המחלה, ולבטח אחריה, מירב לא מפסיקה לשאול שאלות, להבין דברים ולהתפתח. מכירים את האנשים שקמים ממש מוקדם בבוקר כדי להספיק? כדי לקרוא, ללמוד עוד על העולם, להתפתח רוחנית ואישית, להתחיל את היום בצורה הטובה ביותר שיש? מירב היא דוגמא מופלאה לאשה כזו. האם היא התנהגה כך לפני המחלה? האם כיום היא אדם אחר? קשוב יותר לצרכים? מודע יותר? אני אשאיר לכם לגלות את התשובות…

כיום מירב מחלקת את זמנה בין עבודה עם ליאור, בעלה, בקליניקה לאופטיקה שהקימו יחד, כשהיא בוחרת קולקציות משקפיים ועושה סטיילינג אישי, בין אמהות, שיעורי היוגה ובין תרומה לקהילה במיזם שהיא הקימה בליווי פרופ' סמריו חייצ'יק, ובמסגרתו היא מרצה בפני קהל ומספרת את סיפור התמודדותה עם המחלה.

מירב אישה כל כך יפה. מבפנים ומבחוץ. אם ההרצאה שלה מרגשת עשירית מהשיחה שלי איתה, ותיקחו ממנה רק קמצוץ ממה שאני לקחתי, אני במקומכם הייתי רצה לשמור מקום…

ההרצאה של מירב תתקיים ב 20/11 בשעה 20:00  בסלון התרבותי של CO.CO – קהילת סלוניקי 7. מומלץ להזמין מקום מספר ימים לפני האירוע בדף הפייסבוק של CO.CO.