יומיים לאחר בדיקת בר הסושי החדש ברמת החייל, שנראה כמו בר חדש ומצוחצח אבל מרגיש כמו דיסקו משנות השמונים (ואני אומרת זאת רק לטובתו), חזרתי לבניין כדי לבחון מקרוב את חנות הקונספט החדשה שנפתחה מאחור.
בואו נדבר רגע על עניין חנויות הקונספט שצצות להן כפטריות לפני הגשם (אם כי בסוכות חשבתי שהרגשתי טפטופי יורה ביישן על גג סוכתי המאולתרת). יש לי אולי איזה קושי בהבנה – מה עניין הטייטל הזה – חנות קונספט? מה הקונספט? ולמה לחנות חייבת להיות הגדרה נוקשה ומקובעת כזו? ואם מחר יוחלט להביא פריט שאינו תואם את הקונספט? האם זה יסתום את הגולל על החנות? ומה רע בלפתוח חנות ופשוט להביא אליה כל דבר שהבעלים רואים לנכון? כל פריט שהן חושבות שהוא יפה? מה, זה כבר לא מספיק?
הרציף – חנות, שמשום מה נראה כי מתחבאה מעיניים סקרניות (כן, צריך להיכנס למבואת הבניין כדי לראות אותה, ואין שילוט ברחוב עצמו), מוצלחת ללא כל קשר לקונספט המסתתר מאחוריה. יש בה שלל פריטים מתחומים שונים, והמאחד אותם הוא עיצוב ישראלי. מצוין. אני בעד לתרום למדינה, ואם זה למדינה שלי – אפילו עוד יותר. אפשר למצוא בה תכשיטים, כלי בית, בגדים ואביזרים שונים שמעוצבים בארץ, ותערוכה מתחלפת של אמן צעיר ישראלי. החנות מעוצבת יפה, הפריטים מוצגים כמו בתערוכה ופחות כמו בחנות (תחליטו אתם אם זה מרגיש לכם נוח לפשפש ולבדוק, אצלי קצת פחות), והם באמת מאוד יפים– החל בתכשיטים וכלה במיניאטורות מקרמיקה.
יש בהחלט מה לראות ברציף, אני מניחה שיש גם מה לקנות, אם כי המחירים גבוהים למדי (לפחות בשבילי). אני חושבת שהמילה "חנות קונספט" מצליחה דווקא להרחיק אותי, אולי כיוון שאני לא אוהבת הגדרות ברורות. זה נכון לבני אדם, למקומות, לדרך חיים. ברגע שאנחנו מגדירים הגדרה צרה, אנו לא משאירים פתח להפתעות, לגמישות, לשינויים, להעדפות. והאמת? אני רוצה שהחיים יפתיעו אותי. רוצה להבין כל יום דברים חדשים, לפרוץ מוסכמות. כן, גם בחנויות אליהן אני נקלעת.
אז את הרציף שלי הייתי רוצה עם אותו היופי, אותם הפריטים, אבל קצת יותר גמיש בהגדרות…קצת יותר פתוח, רחב, מפתיע…
רציף – הברזל 3. טל' 5442095 – 03
מה דעתכם? אשמח לשמוע