אוטוטו מתחילה לה שנת הלימודים, ובעוד אנחות רווחה מושמעות מכל עבר, כלומר כל עבר שבו לא מדברים על הפוליו, והחופש הגדול והאימתני כמעט נראה כעומד לגווע, נפניתי לנסות ולסכם את הקיץ שהיה. ואם תהיתם לגבי – כן, גם עלי עוברים לילות ללא שינה, רוויי חלומות על נגיפים פראיים ומוחלשים, המלצות ומחקרים ומידע רלוונטי או מיותר אינסופי המאיים לפלוש לכל חלקה טובה גם בימים. משמע – כל הסחת דעת שאינה קשורה לתחום הרפואה, הקונספירציה או הניטור מתקבלת בברכה. ואם הסחת הדעת לא תבוא אלי – אגיע אני אליה. ולהלן – סיכום הקיץ, ללא מילה נוספת על הביוב והשפעותיו על חיינו!

1. ארץ ישראל משופעת בתערוכות לקטנטנים בחופש. לא תמיד נלקחות בחשבון הטמפרטורות בחוץ (אפילו הדינוזאורים ברחובות קפאו על מקומם לנוכח 40 מעלות בצל), ולכן אציין לטובה את המיזוג בתערוכת הלגו (קטנה אך יפה ומעניינת, לקטנים וגדולים כאחד). במקום הראשון נמצאת מבחינתי תערוכת המיניאטורות ביפו. מחרה מחזיקה אחריה תערוכת אה בה גע דע, שגם בפעם הרביעית הפיקה עונג, ידע ועניין אצל הילדים.
2. לא מצאתי (עד המצאותו של הפראי, שאת שמו הס מלהזכיר) ולו סיבה אחת שתשכנע את ילדיי שהחופש הגדול לא נועד להעמסת סוכר.
3. חייבים לעשות משהו עם האופנה הקייצית בארץ. בייחוד לאחר שצפיתי כבר כמה פעמים בצרפתיות המתנועעות בחינניות סביב הבריכה אני מבינה שאין לנו תירוצים.
4. ספר טוב יכול לצנן אתכם. כלומר – לפחות מבפנים, תרגישו שאתם במקום אחר, שבו אחוזי הלחות לא מאיימים לבקע את האטומים שלכם. המוצלחים שקראתי הקיץ היו: עלילות פרומות (ינון ניר), אובלומוב (איבן גונצ'רוב), שלום לך עצבות (פרנסואז סגאן), פרוייקט רוזי (גרהם סימסיון), צייד בודד הוא הלב (קארסון מק'קאלרס).
5. פארקי מים בחופש הגדול? נו, איך לומר זאת בעדינות – לא.
6. האם זו רק אני או שנדמה כי החום והחופש מצליחים להוציא מאנשים את המיטב, רק הפוך? מה – כשמחייכים חם יותר? הנחמדות גורמת להזעת יתר? ברגע שפרגנתם המיזוג שווק? גם ככה בא לנו למות מחום, לפחות לטפו אותנו בחיוכים, מילים טובות, קצת פרגון שיעשה לנו טוב על הלב ורוח על הנשמה.
7. מה שאני זקוקה לו עכשיו, כששנת הלימודים מתחילה (בסדר אקראי) – למצוא תירוץ חדש לא לעבוד על התזה שלי, שקט, ירידה באחוזי הלחות ועליה במפלס העירנות, אלבום חדש לפרינס (או איך שהוא החליט לקרוא לעצמו השנה), מחשבות על החופשה הבאה, סדרה להתמכר אליה עם בוא החורף (כי העונה האחרונה של מד מן הייתה לי קצת יותר מדי קצבית, והתייאשתי סופית מחזרתה של "מאהבות"), להנות שוב מהרובע.