(התמונה: מתוך עמוד הפייסבוק של הולי)
במסגרת התפתחותי התמידית (נניח), גילי המתקדם (אותו נזניח) וחיפושי המתמיד (ממנו עוד נרוויח), אני נוטה לאחרונה לייחס חשיבות לסימנים שהיקום נותן לי. עלה בי רעיון ואז מלצר בבית קפה זרק לי מילה באותו נושא? משמעות העניין שיש לקחת את הרעיון קדימה. צצה בי מחשבה ספונטנית לגבי בעיה פיזית כזו או אחרת? כנראה שזהו מקורה. חלמתי בלילה שאני נודדת בין חנויות הרובע בחיפוש אחר מכנסיים אפורים? סימן משמיים (טוב נו, מתת המודע שלי) שאני חייבת לבדוק מהי בשורתן החדשה של מעצבות האזור.
חמושה במודעות פנימית מפותחת (מעולם לא נתתי לעובדות לבלבל אותי), נפניתי להולי בקרית שאול כדי לבחון האם בשורת המכנסיים שלי הגיעה עד אליה. מסתבר שתת המודע שלי עומד בצד אחד, וההיצע בצד שני, וכדי לחצות את הגשר מהגדה האחת לשניה נדרש מעט יותר מחלום.
אחד הדברים שאני אוהבת בבגדיה של מיטל אקרמן, הרי היא הולי, הוא חוש ההומור. נדמה כאילו הולי לא לוקחת ברצינות יתרה את עצמה או את העניין שלשמו היא קיימת, ואני מציינת זאת רק לטובתה. הבדים נעימים עד מאוד, הגזרות – לרוב רפויות ומלטפות, הצבעים – נועזים ולא קפדניים מדי, והאמרות המודפסות משתעשעות בין תמימות (סמלי שלום ואהבה), טיזינג (המילה סקסי חוזרת בערך כל חולצה שלישית, בגרסאות שונות) והומור (למשל – "יש יופי בכל אחד, רק לא כל אחד יכול לראות אותו" בתרגומי החופשי כמעט כמו הנינוחות של הבגדים).
בבגדים שמוצעים כאן למכירה יש אמירה בולטת – הרגישי בנוח. אני אוהבת את האמירה הזו. לא אחת אני תוהה כמה נוח יכול להיות להסתובב חנוטה במכנסי סקיני צמודים מאוד, חולצה שנדמה כי אסור לנשום בה, וסנדלי פלטפורמה אימתניים, המוסיפים כ 20 ס"מ לגובהך. לעיתים נוספת לכך גם שכבת מייקאפ שמקשה לחייך, ותסרוקת שאם תפני את ראשך בצורה חדה מדי עלולה להתמוטט.
הבגדים של הולי נמצאים בדיוק בקצה השני של הסקאלה – הם נשיים, אך לעולם לא יגבילו אותך, אלא יזרמו יחד איתך. יצאתי משם, בידיים ריקות (כן, אני יודעת שמדובר ביום מוזר במיוחד), אך בהרגשה קלילה של חופש.
מחר שבועות – חג שאילולא היה מקושר (ולא בצדק) לתוצרת החלב המוגברת שנותנות פרות ארצינו האומללות, היה יכול להיחשב חג של חופש, אביב, קלילות ופריחה. בחג הזה אני רוצה ללבוש בגדים שיקלו עלי, יתנו לי לנשום את האוויר (כלומר, במקרה שאצא מרדיוס גוש דן), להתנועע בחופשיות, להקשיב לחלומות. מי אמר שאני זקוקה למכנסיים בכלל? אתנופף לי עם שמלות קלילות! לפחות עד החלום הבא…
הולי – קריית שאול 12. טל' 6484499 – 03
הגן של יעל says
אז באותו עניין: חשבתי עלייך בניו יורק כשנכנסתי לחנות בסוהו של Desigual – http://www.desigual.com/en_US/womens-clothing/dresses/
מכירה אותם?
אחת שמסתובבת says
בוודאי. לכבוד הוא לי שחשבת עלי בהקשר שלהם 🙂