(צילום: קארן יפה)

מבחינתי יום השואה הוא יום מורכב, דווקא ככל שהשנים עוברות והזכרונות מתרחקים, או נעלמים עם הזוכרים. גם אצלי ביום כזה הראש מתמלא במחשבות, תהיות, נסיון כושל להבין. כל שאני יכולה לעשות כיום הוא לזכור, ולא לתת גם לילדים שלי לשכוח.

מדי כמה חודשים יש בי צורך לקרוא ספר שקשור, כך או אחרת, לתקופה הזו. חלקם עוסקים בה מפורשות, חלקם בעקיפין, אך הנה הרשימה (הלא מלאה) שהצליחה להשאיר אצלי חותם, ולתת עוד מבט לזכרון הלא פשוט הזה.

האדם מחפש משמעות – ויקטור פראנקל. הזכרונות של האיש המופלא הזה, ממחנות הריכוז,  הצליחו להחקק אצלי, ובטח אצל רבים, ולא רק כמבוא לשיטת הלוגותרפיה.

לבי הפצוע – מרטין דרי. אסופת מכתבים אותנטיים ששלחה לילי האן, רופאה גרמניה שנשלחה למחנות, לילדיה שנשארו בבית. האמת כאן, שנאספה ע"י נכדה של לילי, פוצעת.

אבנים מן הנהר – אורסולה הגי. כבר המלצתי עליו בעבר, אבל אי אפשר שלא לכלול אותו גם כאן. תולדות המלחמה מנקודת המבט של גמדה גרמניה שמצליחה להכנס ללב ולראש.

מען לא ידוע – קרסמן טיילור. חלופת מכתבים המנסה לבחון את שאלת השאלות של התקופה הנאצית – האנושיות.

פגישה שנייה – פרד אולמן. ספר קטן ויקר שמגולל את ימיו של נער יהודי בבית הספר, ונפתר רק ברגע האחרון.

פרשת קוליני – פרדיננד פון שיראך. ספר שונה מכל מה שהמלצתי עליו כאן, בכל קנה מידה שאני מצליחה לחשוב עליו. תקראו. אני לא רוצה לומר מילה שתפריע לכם.

המפתח של שרה – טטיאנה דה רוניי. ספר עדכני ששזורים בו זכרונות עבר של ילדה צרפתיה בתקופת השואה, ותיעוד מצמרר של הוואל ד'איב.

מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות התפודים – מארי אן שייפר ואנני בארוז. למרות התקופה הקשה, זה ספר שישאיר אתכם עם חום בלב.

ולסיום – עכבר (MAUS) – ספר הקומיקס הגאוני של ארט ספיגלמן.