אחת האהבות שלי מאז ומתמיד היו חנויות פיצ'יפקעס. לא ממש משנה אם אלו חנויות אביזרי אופנה ותכשיטים, כלי כתיבה או כלים בלתי שימושיים בעליל למטבח, העיקר שיהיו שם חפצים קטנטנים, צבעוניים ומשמחי לב.

בכל שיטוטיי, בארץ ובחו"ל, אני חומדת את החנויות הללו. כיסוי לטלפון מהחנות הפינתית בקניון איילון, עגילים מרשרשים העשויים אגוזים שרכשתי בקמדן, סיכת שיער בחנות פצפונת בסיינה, חותכן עוגיות בצורת דינוזאור מהעיר העתיקה בציריך, מקלות לאיסוף השיער משוק בוייטנאם, ושלל אביזרים נחשקים וקטנטנים שחיממו את לבי לדקה או שתיים.

נייס אנד פופ סומנה על ידי כבר די מזמן כפיצ'יפקעסיית הרובע. דמיינתי אותה כהכלאה בין חנויות הפופ היפניות הטראשיות וסוהו היוקרתית. אבל, מה לעשות שאנחנו בכל זאת בלבנט. נייס אנד פופ היא יותר ים תיכונית מיפנית, על אף שהטראש חוגג בה.

לקח לי לא מעט זמן להגיע אליה (שעות הפתיחה תואמים את שעות העבודה ברמת החייל, ואני פשעתי בכך שאיני משתייכת לעולם ההייטק). החניה באזור היא קשה מנשוא, כך שכמה וכמה פעמים היה בי רצון אך לא יכולת. הפעם, ממש לפני פסח, התעקשתי, נעזרתי בזימוני חניה ברקיע השביעי (מי אמר שהרוחניות לא פרקטית?), והרגשתי לרגע שאני בדרך אל האושר הנכסף. האושר הצטייר בדמיוני כקישוטים קטנטנים וצבעוניים שיעטרו את שולחן החג ויסיטו את תשומת לבי מריח הגפילטע פיש.

יש בה למעשה את הפוטנציאל הנכון. היא עמוסה, לא יקרה וצבעונית. לכאורה, היא עשויה מחומר הפיצ'יפקעסיות הנכון. אבל כל כמה שניסיתי למצוא בה מתנות קטנטנות ומפנקות ליקיריי, התקשיתי. ואתם יודעים כבר שאני לא בדיוק מהמתקשים ברכישות, מכל סוג שהן, בלשון המעטה.

אבל שם, בין מסננות הפלסטיק, מחממי האזניים הורודים ומחבתות הפנקייקס הקטנטנות, ממש לא הצלחתי למצוא פריטים שנפשי חושקת בהם (ואני נוחה לחשוק, בחיי). ייתכן שזה היה תלוי מצב רוח, מנח הכוכבים או האנרגיה הרגעית. אולי הציפיות שלי לא היו מציאותיות (ומה חדש, אתם שואלים). יש אפילו מצב שעשיתי רומנטיזציית יתר לפיצ'יפקעסיות. אבל העובדה היא שנייס אנד פופ הצליחה לאכזב אותי.

אולי בחג אחר, אולי במצב רוח אחר, אולי כשהרומנטיקה לא לופתת אותי (טב, זה כמעט אף פעם לא קורה), אצליח להנות מנפלאותיה של החנות הזו. בינתיים, אנשיך לחפש פיצ'יפקעסיות בכל מקום. קטנות, מטופשות ונכנסות ללב ואפילו לדקה אחת של אושר.

נייס אנד פופ – ראול ולנברג 14 א'. טל' 03-6488558