(צילום: איתן שביט)

(המסקנות מבוססות על חוויות של יום אחד, ואפילו לא הזוי במיוחד)

כידוע לכם, על אף החזות המבלבלת שלי, אני נוטה להתעופף, לרחף ולחלום. יש ימים בהם הריחוף גבוה מהרגיל. בימים כאלו כדאי (לי, ולבעלי נטיות דומות) להפנים את כללי הזהירות הבאים. ויפה שעה אחת קודם.

• ממש לא מומלץ לומר לעובר אורח תמים שהוא נראה לך מוכר. הוא יפרש את זה בדיוק, אבל בדיוק, באופן שאת לא מעוניינת (לדוגמא: "מכירה אותי מהעבר? מקווה שהעבר היה טוב").
• נניח שכבר פנית אליו. כדאי להפסיק ולהודות בטעות. ומהר.
• כשאת מרגישה מרחפת במיוחד, כדאי, אבל ממש כדאי, לא לנהוג יותר מדי. במקרה ואין ברירה, השתדלי להמנע מרחובות צרים, רמזורים מרובים ונהגים עצבניים. גם החיוך שלך לא תמיד יעזור.
• רצוי לא לחנות את האוטו בחניות תל אביביות טיפוסיות (כלומר צמודות למכוניות אחרות). לא אנכית ולא אופקית.
• זה שהזמנת תחפושות מאתר אנגלי כחודש לפני פורים, ולאחר יומיים קיבלת הודעה שהמשלוח לא יצא, מסיבות אלו או אחרות, אין פירושו שהמשלוח לא יגיע יומיים לפני פסח, ובו כמות כפולה של תחפושות מזו שהזמנת. ואת תשלמי עליהן כמובן, בפאונדים (לאחר שרכשת, בלית ברירה, את אותן התחפושות בשקלים לפני חודש וחצי). בוודאי שזה יקרה דווקא ביום כזה.
• מומלץ לא לנסות להוריד את הסוודר כשאת במרכז מקום סואן. מה הסיכוי שביום כזה הוא ירד ללא החולצה שתחתיו?
• כשאת מרגישה שהנטייה לריחוף מוגברת, נעלי רק נעליים שטוחות.
• המנעי, עד כמה שאפשר, ממדרגות.
• לבקבוק המים של הילדה, שהונח בתיק, על המושב הקדמי, יש נטייה לטפטף.
• הטפטוף יתמקד בשקית הנייר שעוטפת את הלחם שרכשת בדרך.
• השקית (הרטובה) תיקרע בדיוק כשתצאו מהרכב, והלחם יתפזר בחניה.
• לא, לא תוכלי לצפות זאת מראש.
• זה לגמרי לא היום הנכון לנסות להוציא את העוגה מהתנור ללא כפפות. בעצם, ביום כזה כדאי להתרחק מתנורים, סכינים או צלחות שבירות.
• רוב הסיכויים שרק בערב תגלי שזה היה היום הסופי לנסיגת מרקורי.